איבד את בת זוגו חודשיים לפני החתונה – ויפוצה במעל מיליון שקל

בני הזוג עברו תאונת דרכים. הוא שרד והיא נהרגה. חברת הביטוח ביקשה לדחות את תביעת התלויים שהגיש והכחישה שהשניים היו בני זוג אך בית המשפט דחה את עמדתה

השופט יורם ברוזה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו הוריה ובן זוגה של צעירה שנהרגה בתאונה ב-2017. הנתבעת, חברת הביטוח ש.שלמה, טענה שהמנוחה והתובע לא היו בני זוג ואין לפסוק לטובתו פיצוי כתלוי בה. השופט קבע שמחומר הראיות עולה שהשניים תכננו להינשא וחייב אותה לשלם לתובע 1.1 מיליון שקל. ההורים, כיורשי בתם המנוחה, יקבלו סכום דומה.

הצעירה נהרגה בתאונת דרכים לפני שלוש וחצי שנים בגיל 28. בזמן התאונה נהג ברכב בן זוגה, שנותר עם פגיעות פיזיות ונפשיות.

ההורים הגישו תביעה כיורשים נגד מבטחת הרכב, ״ש.שלמה״. מאוחר יותר צורף בן הזוג כתובע. 

התובעים טענו שהמנוחה והתובע היו בני זוג ולכן יש לחשב את הפסדיו של התובע כתלוי, בנוסף לתביעת העיזבון.

הם צירפו מסמכים המעידים על כוונת התובע והמנוחה להינשא בפראג במאי 2017. עוד צורפו אישור על הזמנת כרטיסי טיסה ואישור על ביטול ארגון החתונה לאחר התאונה. בנוסף הציגו התובעים שני חוזים חלקיים לשכירת דירה על ידי בני הזוג ותביעה לגמלת שארים שהגיש התובע לביטוח לאומי. אמה שלה המנוחה והתובע העידו על כך שהם היו אמורים להתחתן.

הנתבעת טענה שהתובעים לא הוכיחו כי המנוחה והתובע היו בני זוג וכי אין לראות אותם כ״ידועים בציבור״. לטענתה הם לא הציגו כל ראיה אובייקטיבית למערכת חיים זוגית ומשק בית משותף.

היא הוסיפה שהתובע הגיש תביעה נפרדת נגדה בגין נזקיו בתאונה והם הגיעו לפשרה שבמסגרתה שולמו לו 170,000 שקל. לשיטתה, לאור כתב הקבלה וסילוק שעליו חתם התובע בהליך האחר הוא מנוע מלתבוע את נזקיו כתלוי, ככל שיש כאלו.

כל ההכנות הושלמו

סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, קבע כי יש לראות במנוחה ובתובע בני זוג לצורך חישוב הפיצוי.

הוא ציין כי לפי הפסיקה המונח ״בן זוג״ אינו כולל רק זוגות נשואים אלא גם ״ידועים בציבור״. עוד נקבע כי כדי שתובע יוכר כבן זוג בתביעת תלויים אין חובה כי תהיה תלות בפועל ביום התאונה אלא יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט כי היה סיכוי לכך שבעתיד תהיה תלות.

״מחומר הראיות עלה כי פני המנוחה והתובע היו למיסוד המערכת שלהם. הם נרשמו בפועל לנישואין, הזמינו טיסות, הזמינו מלון ולמעשה כוונתם הייתה להיות בני זוג לא רק בפועל כפי שהיו אלא כלפי כולי עלמא״, כתב.

בתוך כך השופט דחה את טענת הנתבעת כי התובע מנוע מלתבוע על נזקיו כתלוי לנוכח הסכם הפשרה. הוא קבע בהקשר זה כי הנתבעת לא הוכיחה שהכוונה הייתה שהסכום יסלק גם את תביעת התובע כתלוי והבהיר כי זכויות התובע כנפגע בתאונה וזכויותיו כתלוי הן נפרדות. שמגיעים לו כספים כתלוי.

עוד הדגיש השופט כי בעבר קבעה הפסיקה כי כשאדם נישא לאחר שבן זוגו נהרג בתאונה מסתיימת תקופת התלות שלו. הלכה זו שונתה וכיום ההלכה היא שכאשר אדם נישא לאחר התאונה יש להתחשב בהפסד שנגרם לו תוך חישוב ההפרש בין הכנסות בן הזוג החדש לבין הכנסות המנוח.

בסיכומו של דבר נקבע שהנתבעת תשלם להורים כיורשי המנוחה סכום של 1,115,930 שקל בצירוף שכ״ט עו״ד של 15.21% והוצאות בסך 500 שקל ולבן הזוג 1,168,326 שקל בצירוף שכ״ט עו״ד בשיעור 15.21% והוצאות בסך 500 שקל.  

• ב״כ ההורים: עו"ד אפרים ווגדן
• ב״כ בן הזוג: עו"ד מורן לוסקי ועו"ד דניאל שבח
• ב״כ הנתבעת: עו"ד משה עבאדי, עו"ד אבי שיף

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין