מיקומי הסלולר הוכיחו: מכרהּ של הקשישה לא היה מעורב בצוואתה

מהאיכונים עלה כי ביום החתימה הגיע האיש בטיסה מפריז ואומנם נסע לת"א, עירה של המנוחה הערירית, אך לא שהה בדירתה. התוצאה: יקבל את הנכס היוקרתי בירושה

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה לקיים צוואת קשישה ערירית, במסגרתה הורישה את דירתה בתל אביב למכר שלה. בצוואה קודמת ציוותה המנוחה את הנכס לאיש ולבת דודתה בחלקים שווים. השופטים עינת רביד (אב"ד), נפתלי שילה ויחזקאל אליהו שללו מעורבות בצוואה האחרונה מצד המכר, על רקע איכוני סלולר שהראו כי היה מחוץ לבית המנוחה בעת החתימה.

בצוואתה הראשונה, שנערכה ב-2011, הורישה המנוחה את דירתה בתל אביב למכר ולבת דודתה, שווה בשווה. אלא שבאפריל 2014 נערכה צוואה נוספת, במסגרתה הורישה את הנכס למכר בלבד, יחד עם רכבה ורכוש נוסף. כעבור כשנתיים הלכה האישה לעולמה, בגיל 81, כשהיא ללא בן-זוג או ילדים. בפברואר 2023 דחה בית המשפט למשפחה את התנגדות בת הדודה לצוואה האחרונה.

בפסק הדין נקבע שאין בסיס לטענתה כי המנוחה לא הייתה כשירה, או שהמכר הפעיל עליה השפעה בלתי הוגנת. כמו כן נשללה מעורבות מצד המכר, לאחר שאיכוני סלולר הראו כי אומנם שהה באזור תל אביב הכללי, אך לא בביתה.

בת הדודה סירבה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור. היא תקפה במסגרתו את קביעות פסק הדין בדבר כשירות המנוחה והיותה נטולת השפעה ולחצים מצד המכר. נטען שהאיש "השתלט על חייה ורכושה, ניצל את חולשתה ואף היה מעורב באופן אינטנסיבי בחייה, לרבות בעריכת הצוואה".

מנגד טען המכר שהן מעדות עורך הצוואה והן מאיכוני הסלולר ובדיקה ב"גוגל טיימליין", עלה שבמועד החתימה הוא לא נכח בדירת המנוחה – ומכאן שצדק בית המשפט כששלל מעורבות מצדו והורה על קיום המסמך.

עורך הצוואה: "הייתה לבד"

ואכן, למסקנת שופטי המחוזי אין עילה להתערב בפסק הדין מושא הערעור. בשאלת הכשירות לצוות צוין שלא פחות משני מומחים מטעם בית המשפט מצאו כי המנוחה הייתה צלולה עובר לחתימת צוואתה, מבלי שקיימת הצדקה לסטות מחוות דעתם. גם בשאלת מעורבות המכר בהכנת המסמך קבעו השופטים כי קודמם עשה מלאכתו נאמנה.

"סוגיה זו נבחנה היטב על-ידי בית משפט קמא, ואף בוצע איכון למכשיר הסלולר של המשיב באמצעות מומחה, שקבע שלא היה נוכח בדירה בה נערכה הצוואה במועד האמור", הבהירה השופטת רביד, כותבת פסק הדין. לדבריה המומחה מצא אומנם שביום כתיבת הצוואה המכר הגיע ארצה בטיסה מפריז ואף נסע לתל אביב, ואולם לממצאיו – לא שהה בבית המנוחה.

"המידע מראה חד משמעית כי המנוי לא תועד בכתובת" של המנוחה, קבע המומחה. לדברי השופטת מדובר בחוות דעת ברורה ונחרצת שאף ממנה אין הצדקה לסטות, ועל כן ניתן להכריע על בסיסה - יחד עם עדות הנוטריון להלן – כי המכר נמנע מלהיות מעורב בהכנת הצוואה נשוא ההליך.

ומה סיפר הנוטריון? שביום חתימת הצוואה המנוחה "הייתה לבד בדירה, והיא פתחה לו בעצמה את הדלת". בית המשפט למשפחה נתן אמון בעדותו, והשופטת רביד סיכמה שהלכה למעשה - לא נמצאה ולו ראשית ראיה לטענת בת הדודה כי המכר היה מעורב בצוואת המנוחה, ובכלל זה שהה בדירתה ביום החתימה. התוצאה: דחיית הערעור ופסיקת 50 אלף שקל הוצאות לטובת המכר.

• ב"כ המערערות: עו"ד אבי גפן ועו"ד יפית מאיר
• ב"כ המשיב: עו"ד בועז קראוס ועו"ד ברק קראוס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.