בז"ן, שהייתה צריכה לסלק חומרים שמנוניים מתחומיה, ערכה מכרז, הודיעה לקבוצת אקוסנס שנשארה המתמודדת היחידה, ולאחר מכן ביטלה אותו. המחוזי קבע כי הביטול נעשה בחוסר תום לב וחייב אותה בפיצוי על אובדן רווחים.
בתי זיקוק נפט (בז"ן) היא חברה ציבורית העוסקת, בין היתר, בזיקוק נפט גולמי. בחצריה של החברה בחיפה הצטברו במשך עשרות שנים כ-35,000 טון של חומרים שמנוניים, המכילים בתוכם נפט בעל ערך מסחרי.
מכיוון שמדובר בחומרים שאינם ידידותיים לסביבה, דרשו המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה את סילוקם.
לשאלות על תוקף חוזים:
פנה ל-עו"ד דיני חוזים
על מנת למצוא פתרון יעיל לטיפול בחומרים, ערכה החברה בשנת 2008 מכרז פרטי בין 11 תאגידים, במסגרתו הזמינה אותם להציע פתרונות טכנולוגיים לעיבוד החומרים והעברתם, בכפוף לחוקי איכות הסביבה, תוך כדי זיקוק הנפט המירבי מתוכם.
כעבור כשנה הודיעה בז"ן לנציגי "אקוסנס" כי כל ההצעות מלבד הצעתם נדחו, ובינואר 2010 הוחלפה בין הצדדים טיוטת הסכם.
אלא שבסוף אותו חודש הודיעה בז"ן לנציג הקבוצה כי לאחר "חשיבה מחודשת", הוחלט להשעות את הליכי המשא ומתן בין הצדדים, ולמעשה ביטלה את המכרז.
בתגובה, במארס 2010 פנתה קבוצת אקוסנס לבית המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה שיוציא צו מניעה במטרה למנוע מבז"ן להתקשר עם תאגיד אחר לטיפול בחומרים, אך לפי הצעת בית המשפט הסכימה להפוך את בקשתה לתביעת פיצויים.
לדברי התובעת, במשך 15 חודשים היא השקיעה משאבים עצומים בעבודה על הצעתה, שאושרה על ידי בז"ן והמשרד להגנת הסביבה. לטענתה, ביטול המכרז בשלב כה מתקדם נעשה בחוסר תום לב, מבלי שניתנה לה הזדמנות לטעון בנושא.
התובעת דרשה לאכוף את ההסכם למרות סירובה של בז"ן לחתום עליו, ולחלופין דרשה פיצויים על אי קיום ההסכם, שלהערכתה היה מניב לה רווחים הנעים בין 2.4 מיליון שקל ועד ל-7.7 מיליון שקל.
בנוסף, הציגה התובעת אפשרות אחרת לפיצויים, לפי הערכת נזקים בסך כ-1.5 מיליון דולר שנגרמו לה ולחברות החיצוניות עימן התקשרה לשם קיום הפרויקט.
בז"ן, שלימים התקשרה עם חברה אחרת לטיפול בחומרים, ביקשה לדחות את התביעה מהטעם שהתובעת חתמה על מסמך תנאי המכרז, שאישר לה לבטל אותו בכל שלב כל עוד לא נחתם הסכם עבודה, מבלי לשלם פיצויים.
עוד טענה בז"ן כי אורכו – ולבסוף כשלונו – של המו"מ נבע מחוסר ניסיונה של התובעת, ש"איבדה את אמונה" וסירבה לקחת אחריות על המיזם במידה ששיטתה לטיפול הייתה נכשלת.
בתגובה, טענה התובעת כי מעולם לא קיבלה מסמך תנאים למכרז. אלא שבמהלך הדיון הגישה בז"ן מסמך בו הופיעה חותמת התובעת ונציגה.
הגינות ושוויון
טענותיו של נציג התובעת שלפיהן מדובר במסמכים מזויפים נדחו על ידי השופטת שושנה שטמר, שהניחה כי מדובר בטענה ש"נולדה" בלחץ הרגע.
עם זאת, השופטת הבהירה כי מסקירת תנאי המכרז, מדובר במכרז פרטי, עליו חלות חובת ההגינות והשוויון כלפי המשתתפים בו.
השופטת השתכנעה שלתובעת היו סיבות לחשוב שזכתה במכרז, ומכאן קבעה כי למרות שלכאורה בז"ן הייתה רשאית לדחות את ההצעה בכל שלב, הרי שבנסיבות העניין הייתה עליה חובה ליידע את התובעת שמבחינתה לא מדובר בעסקה "סגורה".
לפיכך, קבעה השופטת כי בז"ן פעלה שלא בתום לב, ופסקה עליה לפצות את הנתבעת על אובדן רווחים בסכום של כ-2 מיליון שקל, אותו העריכה כ"סביר". בהתחשב באורכם של ההליכים, השופטת חייבה את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 130 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד לימור בן נון נחמני
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גיורא אונגר
* עו"ד עמרי ארז עוסק במשפט מסחרי ואזרחי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין