הידיעה נכתבה ע"י עו"ד אבי זהר בשיתוף עם מערכת PsakDin, ופורסמה ב 
לפסק הדין בעניין קטן נ' החברה לניהול בית כלל בע"מ
החברה לניהול בית כלל פיטרה עובד אחזקה בן 55 לאחר קרוב ל-29 שנות עבודה. בית הדין לעבודה קבע, כי העובד פוטר שלא כדין, ולפיכך, בנוסף לפיצויי הפיטורים שקיבל, הוא זכאי לפיצוי נוסף בסכום של 152,030 שקלים, תוך חריגה מהשיעור המירבי הנהוג.
התובע, היום בן 55, עבד בחברה משנת 1978 כאיש אחזקה ובמסגרת תפקידו טיפל בתקלות בבניין. בשנת 2006 מונה מנהל חדש לחברה, וסמוך לאחר מכן הטילה עליו החברה מטלות חדשות, שמעולם לא נדרשו ממנו בעבר, כמו צביעת החזית בבניין וביצוע עבודות הניקיון במקום עובד קבלן זוטר, שלא הגיע לעבודה. העובד סירב לחלק מהדרישות, ובשל כך, נתן לו מנהל החברה מכתב פיטורים. החברה שילמה לעובד פיצויי פיטורים.
בתביעה שהגיש כנגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב באמצעות עו"ד בר עוז, טען העובד כי פיטוריו היו שלא כדין ובוצעו בחוסר תום לב, וכי לא נערך לו שימוע. הוא דרש פיצוי, וכן ביקש הפרשי פדיון חופשה והפרשי פיצויים בסך של 16,361 שקלים.
החברה טענה, באמצעות עו"ד בכור, כי שילמה לתובע פיצויי פיטורים לפנים משורת הדין, וזאת לאחר שערכה לו מספר שימועי הפרות משמעת נוכח סירובו לבצע את עבודות הצבע והניקיון.
שינוי בלתי סביר של סדרי העבודה
השופטת לאה גליקסמן קיבלה את התביעה, לאחר שדחתה את טענות החברה כי העובד ביצע הפרות משמעת. נקבע, כי מנהל החברה ניסה לשנות את הגדרת התפקיד ותנאי העבודה של העובד באופן החורג משינוי לגיטימי, ותוך הפרה של חובת תום הלב.
נפסק, כי אמנם המעסיק מוסמך לשנות סדרי עבודה, לנייד עובדים ולקבוע חלוקת עבודה שונה, אך עם זאת, סמכות זו כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות.
מעסיק, כך נקבע, אינו רשאי לשנות את חוזה העבודה באופן מהותי, כפי שנעשה במקרה זה, כאשר העובד נדרש להחליף עובד קבלן שעסק בפינוי זבל, בפרט כשמדובר בעובד מבוגר בעל וותק רב. לפיכך העובד פוטר שלא כדין, מבלי שנערך לו שימוע ו בחוסר תום לב.
הגיל כן קובע
באשר לפיצוי נפסק, כי כשלוקחים בחשבון את חומרת הפגמים בהליך הפיטורים, את הוותק, ואת גילו של העובד, שאינו צעיר ומשליך על סיכוייו למצוא עבודה חלופית (במקרה זה התובע לא מצא עבודה למעלה משנתיים לאחר פיטוריו), יש לחרוג מהשיעור המירבי שנהוג לפסוק, בגובה 12 משכורות, ולפסוק לו פיצוי בגובה 18 משכורות.
בנוסף, יש לחייב את החברה לשלם לו פיצוי של 20 אלף שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. בסך הכל, בגין עילה זו, חויבה החברה כאמור, לשלם לו 152,030 שקלים. בנוסף, קיבל בית הדין גם את תביעת העובד לתשלום ההפרשים בסך 16,361 שקלים. החברה חויבה לשאת בהוצאות משפט של 2,000 שקל ובשכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.
נראה, כי פסק הדין עשה צדק עם העובד לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובראייה לעתיד, יש לשים לב, כי בית הדין המעלה את התקרה הנהוגה בפסיקת פיצויים על פיטורים שלא כדין.
מעבר לחומרה שראה בית הדין בנסיבות הפיטורין, הוא מוסיף כאן יסוד חדש בשיקולי הערכת הפיצויים, והוא גילו של העובד במועד הפיטורים, אשר משפיע על סיכוייו למצוא עבודה חילופית. בכך, מחדש בית הדין הלכה תוך פריצת המסגרת, שנקבעה עד כה בפסיקה שתחמה את הפיצוי בגובה 12 משכורות בלבד.
לפסק הדין בעניין קטן נ' החברה לניהול בית כלל בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.