נפגע עבודה ביקש לחשב את הפסדי השכר שלו הרבה אחרי גיל הפנסיה החוקי (67) כיוון שהוא איש עבודה שהתכוון להמשיך בעמלו עוד שנים רבות. חברת הביטוח "הפניקס" ניסתה להשתמש בחריצותו לרעתו, אך נדחתה.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל השבוע את טענתו של נפגע העבודה בן ה-71 כי לפני התאונה התכוון להמשיך לעבוד עד גיל 80. טענת חברת הביטוח "הפניקס" כי מאחר שהוא עובד ומתפרנס יפה לא מגיעים לו פיצויים על הפסדי שכר כלל – נדחתה.
התובע, חקלאי בעל עסק לשיווק מוצרי חקלאות, נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה באוגוסט 2013, כשהוא בן 66.
כשנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה באמצעות עו"ד אדיר שויגמן ממשרד עו"ד אונגר-שויגמן נגד חברת הביטוח "הפניקס" לקבלת פיצוי על נזקי התאונה, בכללם פיצוי על הפגיעה בפרנסתו.
התובע טען כי הוא עדיין סובל מכאבים בכל שעות היממה, ובעיקר בעת עבודתו, שלפני התאונה ביצע ללא קושי.
מעבר לכאבים להם אינו מוצא מזור, נגרם לו לטענתו גם נזק כלכלי אותו אמד ב-176 אלף שקל. התובע חשף בפני בית המשפט את תכניתו הכלכלית מ-2012, במסגרתה רכש משאית נוספת לעסק ב-140 אלף שקל ועיכב את מכירת התוצרים שלו עד לעליית מחירים שצפה. ואולם, כשהגיע הזמן לקצור את פירות התכנית אירעה התאונה, שאחריה כבר לא יכול היה לעבוד כבעבר ואף נאלץ לסרב להצעות עבודה רבות.
התובע הוסיף כי הוא צפוי היה לעבוד לפחות עד גיל 80, כמו אביו שממנו ירש את העסק, והדגיש כי המקרה שלו מצדיק סטייה מחישוב הפסדי השכר לפי גיל הפרישה הרגיל.
מצד שני, עו"ד עזרא האוזנר טען בשם חברת הביטוח כי אין היגיון לפסוק לתובע הפסדי השתכרות כלל כי לא נגרמו לו נזקים כלכליים ויותר מזה, הוא אף השביח את שכרו מאז התאונה כפי שניתן לראות בדוחות שהגיש.
אישיות מרשימה
אולם השופטת אורלי מור-אל, שהתרשמה מאישיותו, חריצותו ומהימנותו "יוצאת הדופן" של התובע, הגיעה למסקנות אחרות משל חברת הביטוח.
לדבריה, העובדה שהתובע הצליח להשתכר יותר בשנים שלאחר התאונה מראה כי מדובר באיש עמל חרוץ, המכיר את השוק ויודע להתנהל בו למרות הקשיים התפקודיים מהם הוכיח שסבל.
השופטת הוסיפה כי העובדה שכשהיה בן 66 התובע רכש משאית נוספת לעסק מוכיחה שני דברים: את כוונתו האמיתית לעבוד עד גיל 80 ואת פוטנציאל העסק להכניס הרבה יותר כסף משהכניס בפועל.
בנסיבות יוצאות דופן אלה השופטת מור-אל החליטה לקבל את טענתו בעניין גיל הפרישה ולפסוק לו הפסדי שכר לעתיד עד גיל 80. פסיקה נדירה בתחום נזקי הגוף.
בנוסף, השופטת דחתה את בקשת חברת הביטוח לחשב את הפסדי השכר בהתאם לנכות הרפואית של התובע (12%) והעמידה את הנכות התפקודית שלו על 15%.
בסופו של דבר השופטת העמידה את הפסדי השכר שלו לעבר ולעתיד (עד גיל 80 כאמור) על כ-130 אלף שקל. בתוספת החזרי הוצאות רפואיות, עזרה ונזק לא ממוני שווי הנזקים שנגרמו לו מהתאונה הועמד על כ-162 אלף שקל.
מסכום זה נוכו כ-98 אלף שקל שקיבל התובע מביטוח לאומי, כך שחברת הביטוח תשלם לו כ-63 אלף שקל בנוסף ל-15% מהסכום כשכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין