בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, נדחו תביעות בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים: באחד המקרים, נדחתה תביעה של מבלה במועדון הבארבי , ובמקרה אחר, נדחתה תביעה של סטודנט באוניברסיטת תל אביב נגד האוניברסיטה.
באחד המקרים, טען התובע - סטודנט לתואר שני באוניברסיטת ת"א, כי הבידוק הבטחוני בשער דרכו הוא נהג להיכנס לאוניברסיטה בוצע לרוב על ידי בודק אשר אחז בסיגריה במהלך הבידוק, וכי גם שיחה עם האחראי על הביטחון במקום לא הועילה. בתביעה שהגיש טען הסטודנט כי האוניברסיטה לא עשתה דבר על מנת לאכוף את הוראת החוק, ואף הציבה מאפרות בסמוך לעמדות הבידוק הביטחוני, ודרש פיצוי של 30,000 שקלים.
האוני' פעלה בסבירות
השופטת לימור ביבי-ממן דחתה כאמור את התביעה, לאחר שקבעה כי גם מבלי לקבוע מסקנה חד משמעית בשאלה האם עמדת הבידוק מהווה חלק מהאוניברסיטה, הרי שהאוני' מילאה את חובותיה ע"פ החוק. נקבע, כי אין ספק כי העישון לא נמנע לחלוטין בתחומי הקמפוס - התובע אף הגיש תמונה בה נראה השומר מעשן, אך הוכח כי האוניברסיטה פעלה רבות ובסבירות על מנת למנוע העישון בתחומי הקמפוס.
כך למשל, האוניברסיטה מפעילה סיירים אשר בודקים את נושא העישון ברחבי הקמפוס, ובנוסף, במסגרת המכרז של חברת השמירה, נקבע איסור העישון והאכילה ע"י השומרים בזמן השמירה באופן מפורש. לעניין הצבת המאפרות, קיבלה השופטת את טענת האוניברסיטה לפיה אין מדובר במאפרות אלא בפחי אשפה ועליהם מאפרות, וקבעה כי מיקומן בכניסה לקמפוס לא זו בלבד שאינה אסורה, אלא אף מבורכת, שכן הצבתן במיקום זה נועדה להעביר מסר לפיו יש להשליך את הסיגריות עוד טרם הכניסה לקמפוס.
חובה להתריע על העישון
במקרה השני טען התובע, כי בעת שבילה במועדון הבארבי בת"א, למרות שבתחילה הערב לא הוצבו מאפרות והנוכחים במקום לא עישנו, כשעה מתחילת ההופעה שהתקיימה במקום, החל עישון מאסיבי של המבלים, כשלטענתו, נציגי המועדון לא פעלו להפסקת העישון, והוא יצא מהמקום בשעה 1:30 לערך כשבבגדיו דבק ריח עשן הסיגריות. בתביעה שהגיש, דרש האיש פיצוי של 9,000 שקלים.
מפעילת המועדון טענה, כי בכל רחבי המועדון מוצבים שלטים האוסרים את העישון, וטרם תחילת ההופעה מכריז הכרוז על איסור העישון ופקח המסייר במועדון מורה למעשנים (ככל שישנם כאלה) לצאת. לטענתה, מדובר במועדון המכיל כ- 1,000 צופים, ולעיתים במהלך ההופעות מופעלים אפקטים של עשן, ומשכך קיים קושי להבחין במעשנים ולאכוף את החוק.
כאמור, גם במקרה זה נדחתה התביעה. השופטת לימור ביבי-ממן קבעה, כי אמנם הוכח כי במהלך ההופעה עישנו המבקרים במקום, אולם המועדון קיים באופן סביר אחר הדרישות החוקיות המוטלות עליו, שכן במקום קיים שילוט ולפני תחילת ההופעה מודיע הכרוז על איסור העישון, ובנוסף קיבלה השופטת את טענת המועדון בעניין הקושי באיתור המעשנים.
השופטת הדגישה, כי גם לאזרח חובה להתריע על העישון, ומשלא פנה התובע לנציגי המקום, הוא לא סייע באכיפת החוק ומנע מהמועדון את האפשרות להקטין את נזקו, ולכן הוא אינו זכאי לפיצוי.
בשני המקרים, לפנים משורת הדין, לא חוייבו התובעים בהוצאות משפט.
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.