מאת: עו"ד בנימין לוין
לפסק הדין בעניין סעדון נ' חלפון
בעל וילה בקיסריה תבע את בעל הוילה הצמודה, בטענה שזה משכיר את ביתו לנופשים, שמקיימים בו, בין השאר, מסיבות מין. מרבית התביעה נדחתה, אך נוכח צביונו המיוחד של היישוב, הוציא בית המשפט צו מניעה, האוסר על השכרת הוילה למטרות נופש.
בסוף 2009, בנה אחד מהם בריכה בחצרו והחל להשכיר את ביתו לתקופות קצרות לנופשים אשר ביקשו ליהנות מהוילה היוקרתית.
בעל הבית הצמוד זעם על המעשה וביקש להפסיק את השכרת הבית לזרים. לאחר שדרישתו לא נענתה על ידי שכנו, הוא הגיש נגדו תביעה, בה עתר להוצאת צו מניעה אשר יאסור על השכן להשכיר את ביתו למטרות נופש.
בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בחדרה, טען התובע כי הנתבע גרם לו למטרד רעש. כמו כן טען, כי השכרת הדירה למטרות נופש היא למעשה הפרת חוקי התכנון והבניה וחוק רישוי עסקים, כמו גם הפרת חוזה הרכישה אשר נחתם בין בעלי הבתים לחברה לפיתוח קיסריה. לדברי התובע, בית השכן הושכר בין היתר לקיום משתים ומסיבות מין.
מעשי התועבה וההפקרות, טען, גרמו לו עוגמת נפש רבה אשר יש בה לדבריו, כדי לזכותו בפיצוי בסך 50 אלף שקל.
הנתבע לא נותר חייב והכחיש את הטענות. לדבריו, הבית אכן הושכר לתקופות קצרות אך על אורחיו נמנו משפחות בלבד. הוא אף הציג את הסכם השכירות עם הדיירים המזדמנים לפיו הם מתחייבים שלא להרעיש ולשמור על מנוחת השכנים.
לא כל הפרעה היא מטרד
השופטת קרן אניספלד קבעה כי התובע לא הצליח להוכיח כי במקום התרחשה פעילות בלתי הולמת. נקבע כי ככל שעלו רעשים מן החצר השכנה, הם לא פגעו בהנאת התובע מביתו.
השופטת אניספלד אף הביעה חוסר נחת מהניסיון לפגוע בשמו הטוב של הנתבע באמצעות טענות שלא הוכחו בדבר השכרה לצורך מסיבות מין. משלא הוכח קיומו של נזק ממשי, קבעה השופטת, כי אין כל סיבה לפסוק לו פיצוי כספי.
עם זאת, נקבע כי הנתבע אכן הפר את חוק רישוי עסקים אולם התובע לא הוכיח כי ההפרה גרמה לו לנזקים כלשהם.
קיסריה - יישוב עם משטר חוזי מיוחד
השופטת הסכימה עם טענת התובע לפיה הנתבע הפר את התחייבותו החוזית בחוזה הרכישה מהחברה לפיתוח קיסריה, שלא להשתמש בבית שלא למטרת מגורים והוציאה את צו המניעה המיוחל. היא הסבירה שהתחייבות זו נועדה לשמר את צביונו המיוחד של היישוב כמקום מגורים פרטי, שקט ואיכותי.
כדי שהתובע יוכל לתבוע בשם החברה לפיתוח קיסריה, אשר כלל אינה צד לתביעה, על בית המשפט להגיע למסקנה כי כוונת החברה לפיתוח היא אכן לאפשר לאכוף בשמה את תנאי חוזה הרכישה. בית המשפט הסיק כי החברה לפיתוח אכן לכך התכוונה, למרות שמנהלי החברה לפיתוח לא הובאו לעדות בעניין.
נראה כי טעה בית המשפט בקביעה שהחברה לפיתוח קיסריה התכוונה לאפשר לשכנים לתבוע איש את רעהו בשמה, שהרי אם נבחן את הנוהג בתחום הרשויות המקומיות, מי שתובע בענייני תכנון ובנייה היא הרשות המקומית, למעט מקרים שלתובע עצמו נגרם נזק ברור, דבר שלא הוכח במקרה זה.
נראה, כי ביהמ"ש טעה במתן הצו בוודאי כאשר לא קיבל את טענת המטרד ואף לא חסך ביקורת מן התובע שהכפיש והוציא את דיבתו של שכנו. חוסר הנחת של בית המשפט התבטא, בין היתר, בפסיקת הוצאות מינימאלית לתובע, בסכום של 6,000 שקל בלבד.
לפסק הדין בעניין סעדון נ' חלפון
* למען הגילוי הנאות יצוין כי עו"ד לוין העיד במשפט לטובת הנתבעים*
*הכותב הינו עו"ד העוסק בין היתר בתחום דיני החוזים. למען הגילוי הנאות יצוין, כי הכותב היעד במשפט לטובת הנתבעים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.