חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חישוב מזונות ומדור ילדים בבתי המשפט לענייני משפחה

מאת: גיא רוה | תאריך פרסום : 07/09/2025 12:33:00 | גרסת הדפסה
גיא רוה | אילוסטרציה: Tingey Injury Law Firm on Unsplash

לקראת פתיחת שנת המשפט החדשה בחרנו להסביר בהרחבה את דרך החישוב הנוכחית למזונות ומדור ילדים בהתאם לפסיקות בתי המשפט המחוזיים, גם במקרים בהם הילד מתחת לגיל קו הצדק (6) וגם במקרים שהילד מעל גיל קו הצדק

בתי המשפט המחוזיים הם אלו שיוצקים תוכן להלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919-15, מתווים ומנחים את בתי המשפט לענייני משפחה בדרך חישוב מזונות ומדור הילדים.

בהסברים שלנו אנו כמובן לא מציעים ולא מקדמים דרך אחרת!

מטרתנו היחידה היא להסביר את דרך החישוב כיום, לאור מספר פסקי דין בהם ישנה, להבנתנו, טעות יישומית, לרבות חשבונאית בחישוב המזונות והמדור.

ראוי לציין שהשופטים אינם כבולים לפסיקת מזונות ומדור בהתאם לתוצאה של הנוסחאות המתמטיות. לכל שופט יש את שיקול הדעת שלו, בהתאם למקרה שלפניו. אם שופט משפחה חושב שלאור פערי שכר מהותיים בין ההורים, או כל סיבה אחרת בתא המשפחתי שלפניו, סכום המזונות לא יקבע רק לפי דרך החישוב המתמטית, זה כמובן תקין, אך חלה עליו החובה לנמק ולהסביר את החישוב. לאחרונה ראינו מספר החלטות מחוזי אשר מחזירות את התיק לבית המשפט למשפחה בשל חוסר הנמקה.

תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מעגנת בדין את חובת הפירוט וההנמקה של החלטות ופסקי הדין היוצאים מאת ידו של בית המשפט. לפי תקנה זו, החלטות בית המשפט נדרשות לכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי.

כבוד השופט שילה מציין בסעיף 14 בעמ"ש 42627-04-24. "אציין שראוי שבית המשפט, עת שהוא קובע את סכומי המזונות, יפרט בקצרה את אופן החישוב שנערך על ידו, על מנת שהצדדים יוכלו להבין כיצד הגיע בית המשפט לסכום שנקבע".

המטרה שלנו אחת היא:

לספק הבנה וודאות לבעלי הדין ולמייצגים. ככל שהשופטים יפסקו בדרך נכונה, מנומקת, ברורה ושקופה, לעורכי הדין ולהורים הניצים תהיה יותר הבנה וודאות לגבי הסכומים שנפסקו. באופן זה יפחתו משמעותית מצבי הסלמה והתכתשויות בין הצדדים, והימשכות של הליכים משפטיים שאינם מיטיבים עם ההורים וילדיהם. ההורים אף יוכלו להגיע להסכמות בעצמם, או בגישור, על הסכומים המתאימים לתא המשפחתי הייחודי שלהם, ללא צורך בפתיחת הליך משפטי.

בנייר עמדה שהפצנו בחודש מרץ 2025 "טעות מהותית בחישוב מדור ילדים בבתי המשפט" הדגמנו באמצעות מספר פסקי דין של שופטי מחוזי מרכז ותל אביב טעות מתמטית בסיסית בחישוב המדור. הסברנו מדוע דרך החישוב נכונה בפסק הדין של כבוד השופטת ברנט, ולא נכונה בפסקי הדין של כבוד השופטים שילה (בעיקר), ושוחט (בפסק דין בודד). כולנו בני אדם, גם שופטים מחוזיים לעיתים טועים. ראוי להדגיש שלא מדובר בטעות משפטית, אלא בטעות מתמטית!

לאחר מכן קראנו, ואף הפצנו לרשימת התפוצה שלנו, מספר פסקי דין של שופטי משפחה בהם חישוב המדור נעשה לפי מדור כפול, בניגוד למתווה שקבעו שופטי מחוזי:

ראו למשל מספר החלטות של כבוד השופטת מטלין בתלה"מ 17018-02-25 מיום 24.03.2025, תלה"מ 13062-08-24 מיום 30.03.2025, ותלה"מ 58833-11-24 מיום 29.06.2025.

מדוע בחרה כבוד השופטת מטלין לחשב את המדור לפי מדור כפול בניגוד לפסיקות בתי המשפט המחוזיים? לא ברור לנו. כבודה לא נימקה. לאחר מכן ראינו שגם כבוד השופטת העמיתה, חני שירה, 'אימצה' דרך זו בתלה"מ 15873-02-24 מיום 12.06.2025. כן, כל פסקי הדין האלו הם מבימ"ש לענייני משפחה בראשון לציון.

במצב הנוכחי, בו מתפרסמים מידי פעם פסקי דין בהם ישנה טעות נגררת או אי יישום פסיקות מחוזי בחישוב המזונות והמדור (ככל הנראה גם מכיוון ששופטים נוהגים להיעזר בפסקי דין של עמיתם, כאשר לאחרונה ראינו מקרה נוסף של חישוב מדור כפול גם מבימ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה), החלטנו לפרסם נייר עמדה זה, ולהמשיך להסביר את דרך החישוב הנוכחית בפסיקת מזונות ומדור, כאמור בהתאם למתווה שקבעו שופטי המחוזי.

נצרף דוגמא מספרית להסברים המילוליים בנייר עמדה זה, ונשתמש בה בסעיפים המתאימים. אין צורך להיבהל מכמות החישובים מעל גיל 6, מדובר על חישוב זהה למזונות ולמדור. הפרדנו את החישובים רק לשם ההסבר כך שיובן:

להורים 3 ילדים. אחד מתחת לגיל 6 ושני ילדים מעל גיל 6. יחס שכר ההורים הוא 65% לאב ו 35% לאם. חלוקת זמני השהות בתא המשפחתי במחזור של שבועיים היא 8 ימים אצל האם ו 6 ימים אצל האב. ובקיצור 6/8. 57% אצל האם ו 43% אצל האב. סכום הצרכים ההכרחיים עבור הילד שמתחת לגיל 6 1,600 ש"ח. סכום הצרכים המלאים של כל אחד מהילדים מעל גיל 6 אשר מתגוררים בשני הבתים בזמני שהות רחבים הוא 2,250 ש"ח. בדוגמא, לשם הנוחות בלבד, נתעלם מהלכת ורד.

כבוד השופט ויצמן הסביר בעמ"ש 36635-10-23 שיש חובה להפריד בין סכום צרכי הילד ההכרחיים עד גיל 6 וסכום הצרכים המלאים מעל גיל 6. זה כמובן בסיסי, והרי מדובר על צרכים שונים, הכרחיים מול מלאים, אך לאור זאת שמספר שופטים עשו לעצמם חיים קלים ולא ביצעו הפרדה בחישוב, בחר כבודו, בצדק רב, להדגיש נושא זה.

בדוגמא שלנו כל אחד מההורים שוכר דירה בעלות של 4,000 ש"ח. כמקובל בפסיקה, חלקם של שלושת הילדים במדור הוא מחצית. 50%. 2,000 ש"ח. 666.66 לילד.

מזונות ילד מתחת לגיל 6:

כל עוד הילדים מתחת לגיל קו הצדק (6), השופטים פוסקים לפי הפרשנות הנוכחית להלכה הדתית האומרת שעל האב לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים, כאשר, לרוב, בהתאם לפסיקות מחוזי התשלום עבור המזונות והמדור כאחד מחושבים רק עבור זמני השהות שהילדים אצל האם. בזמני השהות של האב עם הילדים הוא משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים.

בפסק הדין בעמ"ש 36635-10-23 כבוד השופט ויצמן (מחוזי מרכז מיום 02.07.2024, סעיף 24)  עושה לנו סדר לנושא מזונות ילדים, ובין היתר חוזר ומסביר שמתחת לגיל 6 יש להפחית את ההוצאות עבור הילד, מזונות ומדור, שהאב מוציא באופן ישיר. ראו גם בפסק דין נוסף של כבודו רמ"ש 78829-12-24 (מיום 19.01.2025, סעיף 15).

ראוי להדגיש שההתחשבות בזמני השהות לחישוב המזונות והמדור נכונה לא רק בזמני שהות שווים/רחבים, אלא לכל המקרים. בכל מקרה בו האב ישלם לאם את צרכי הילד גם בימים שהילד עימו יהיה כאן תשלום ביתר על ידי האב.

מהו הסכום שיש להפחית? ישנם שופטים שמפחיתים סכום כזה, או אחר, ללא כל הסבר על דרך החישוב. זה כמובן פחות ראוי. מתמטית, הסכום שיש להפחית מצרכי הילד שנקבעו הוא כמובן הסכום שהאב משלם ישירות בזמני השהות שלו עם הילדים:

ובדוגמא שלנו: התשלום יהיה סכום צרכי הילד שנקבע (1,600 במקרה שלנו) + עלות המדור לילד (666.66=2,000/3), כפול אחוז הזמן בו הילדים שוהים אצל האם. 1,292 ש"ח=0.57*(1,600+666.66).

מזונות ילד מעל לגיל 6:

בהתאם לבע"מ 919/15 עלינו לבדוק את יחס שכר ההורים/ההכנסה הפנויה של ההורים מכל

מקור שהוא ואת יחס חלוקת זמני השהות. כאשר היחסים לא שווים, עלינו לחשב כמה על הורה א' להעביר להורה ב'. החישוב מעל גיל 6 הוא כבר לא מגדרי.

דרך החישוב היא אחידה לכל סוגי תשלומי המזונות, קרי, כמה ההורה אמור לשלם, פחות הסכום שהוא משלם בפועל:

צרכים תלויי שהות ומדור: 1. כמה על הורה א' לשאת בהתאם לשכרו. 2. כמה הוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים. 3. הסכום שעליו להעביר יהיה הפרש הסכומים.

צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות משתנות (חינוך ובריאות): 1. כמה על הורה א' לשאת בהתאם לשכרו. 2. פחות החלק שהוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים.

האם: 2,250 ש"ח (צרכי כל ילד מעל גיל 6) * 35% (חלקה של האם בהכנסה המצרפית) =  787.5 ש"ח.

האב: 2,250 ש"ח (צרכי כל ילד מעל גיל 6) * 65% (חלקו של האב בהכנסה המצרפית) = 1,462.5 ש"ח.

קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:

בשהייה אצל האם: 2,250 ש"ח * 57% (זמני השהות עם האם) = 1,282.5 ש"ח.

בשהייה אצל האב: 2,250 ש"ח * 43% (זמני השהות עם האב) =  967.5 ש"ח.

תוצאה: על האב לשאת בסכום של 1,462.5 ש"ח בהתאם לשכרו, אך בימים שלו עם הילדים (43% מהזמן) האב מוציא באופן ישיר 967.5 ש"ח, ולכן עליו להעביר לאם רק את הפרש הסכומים. 495 ש"ח=1,462.5-967.5

חישוב המזונות בדרך המהירה - ההפרש/דלתא:

נדגים את החישוב גם על ידי דרך הפרש האחוזים: יחס שכר ההורים: 15=65-50. האב משתכר יותר מהאם. יחס זמני השהות: 7=57-50. האב פחות זמן עם הילדים. לכן, במקרה זה, הדלתא היא חיבור ההפרשים. יחד זה 22%. עלות צרכי הילד מעל גיל 6 היא 2,250 ש"ח. 495 ש"ח=0.22*2,250. ובחישוב לעיל יצא לנו כמובן גם 495. מתמטיקה. לא יכול לצאת אחרת אם מחשבים נכון.

הוצאות שאינן תלויות שהות:

בחלק מהמקרים יחלקו השופטים של סכום צרכי הילד המלאים מעל גיל 6, בדוגמא שלנו 2,250 ש"ח, לצרכים תלויי שהות וצרכים שאינם תלויי שהות, ואז החישוב יהיה בנפרד.

החישוב של סכום הצרכים תלויי השהות (נניח 1,750 ש"ח) יהיה לפי החישוב הרגיל לעיל, בעוד שהחישוב עבור ההוצאות שאינן תלויי שהות (500 ש"ח, ההפרש, במקרה שלנו) שונה, והוא יחושב כאמור בדומה לחישוב של הוצאות "משתנות/חריגות" כגון הוצאות חינוך ובריאות, כלומר רק לפי יחס הכנסות ההורים.

חשוב לציין:

א. תחת הוצאות שאינן תלויות שהות יש מספר מצומצם מאוד של נושאים, בסכומים יחסית קטנים. למשל: טלפונים ניידים, ביטוח בריאות חובה לקופת חולים, תספורת, ביגוד והנעלה. ראו בנושא זה את פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22 (סעיף 22), אשר לאור מספר פסקי דין במחוז חיפה בהם נקבעו סכומים גבוהים מידי עבור הוצאות שאינן תלויות שהות מדגיש שצרכים אלו נמוכים מצרכים תלויי שהות.

ביטוח בריאות חובה הוא סכום נמוך וקבוע, שימוש חודשי בטלפון נייד גם הוא סכום נמוך וקבוע (בניגוד לקנייה של טלפון חדש). רק בנושא ביגוד והנעלה יש הבדלים בסכומים בין המשפחות השונות. ישנם מקרים, למשל אצל אנשים דתיים, בהם הסכומים נמוכים מהותית מאשר אצל חילונים. כנ"ל לגבי משפחות מבוססות ולא מבוססות, אם יש מספר רב של ילדים או מעט ילדים, וכמובן גם בהתאם לגיל הילדים ולעיתים מגדרם.

הסכומים להוצאות שאינן תלויות שהות שקובעים שופטי משפחה חייבים להיות מותאמים להוצאות עצמן, ומאוד חשוב שהשופטים ירשמו להורים מה כלול בסכום זה, דבר שימנע ויכוחים מיותרים בין ההורים, בעיקר לגבי נושא הביגוד וההנעלה.

דרך החישוב: בדוגמא שלנו סכום ההוצאות שאינן תלויות שהות הוא 500 ש"ח. יחס שכר ההורים הוא 65% לאב ו 35% לאם. לכן, האב ישלם לאם 325 ש"ח=0.65*500

חישוב מדור הילדים:

כיצד נתמודד עם נושא רכיב המדור כאשר הילד מעל גיל 6?

באותם מקרים בהם הילדים לנים אצל שני ההורים (ולא רק בזמני שהות שווים/נרחבים), כל הורה משלם את מלוא עלות המדור עבור הילדים בביתו שלו. האב משלם מדור מלא עבור הילדים אצלו (100%) וגם האם משלמת מדור מלא עבור הילדים אצלה (100%). התשלום הוא חודשי, ומשולם, מטבע הדברים, גם על הימים שהילדים לנים אצל ההורה האחר. העלות המצרפית בפועל של שני ההורים עבור מדור הילדים בשני הבתים היא 200%.

כבוד השופטים ברנט, פלאוט וויצמן (מחוזי מרכז) ציינו עוד בספטמבר 2020 בעמ"ש  65692-11-19 (סעיף 29) את הקושי בפסיקת רכיב המדור, מקום בו התא המשפחתי התפצל ושני ההורים נושאים בתשלום שכירות מלא, כל אחד עבור מדורו, ואף התוו לנו את הדרך לחישוב המדור. דרך שמאז טרם השתנתה.

האם בעתיד ייתכן ודרך החישוב תשתנה? אם תמצא דרך מתאימה ונכונה יותר, הדבר בהחלט אפשרי. אנו מתמקדים במצב הקיים.    

"אשר לרכיב שכירת המדור - ובכן, בסוגיית חישוב חלקו של הורה במדור ילדיו הקטינים המתגוררים בשני בתים נשתברו קולמוסים ונשחקו מקלדות ודומה שעדיין לא נמצא הפתרון הראוי לסוגיה ורבות בה המחלוקות. יש שסברו כי מעת שכל הורה מלין את הילדים עמו אין מקום להשתתפות בחלק מדורו של האחר, יש שסברו כי יש להתחשב בעלויות המדור בפועל של כל אחד מהצדדים ולחלקן לפי יחס ההשתכרויות בין הצדדים. אחת הבעיות העולות בעת חישוב הוצאות שכירת המדור היא, כי אם ניקח את הסכומים בהם נושא בפועל כל אחד מההורים ונגזור מהם את שיעור חיובו של כל אחד מהם, הרי שאנו נותנים פתח למי מההורים לשכור מדור בעלויות גבוהות לצורך שינוי שיעור החיוב כלפי משנהו, כך אם יחסי ההכנסות הוא כדוגמא 60-40 לטובת האב והצדדים חולקים זמני שהות שווים, הרי שאם האב ישכור דירה בעלות של 10,000 ש"ח והאם בעלות של 5,000 ש"ח ולא יחוב, לכאורה, האב מאומה לאם. על מנת להתגבר על עניין זה אנו סבורים כי הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם". (הדגשה שלי ג.ר)

ובסעיף 30 לפסק הדין כבודה מחשבת כמה על האב לשאת בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, כמה הוא נושא בפועל בזמני השהות שלו עם הילדות, וקובעת שעליו להעביר את ההפרש בין הסכומים.

  כבוד השופט ויצמן חזר על הדברים בעמ"ש 36635-10-23, וציין שיש לקבוע עלות מדור סבירה (ללא תלות במדור ששוכרים ההורים בפועל) ולחלוק את אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס השהייה ויחס ההשתכרות בניהם, וזאת בהתעלם לעיתים מהסך אותו מוציא כל הורה בפועל בגין רכיב המדור. כמובן שכל הורה זכאי לשכור מדור יקר יותר מהממוצע באזור מגוריו, אך לצורך חישוב המדור בית המשפט ייקח עלות מדור "סביר". 

אם כך, בהתאם לפסיקות בתי המשפט המחוזיים הדרך המקובלת כיום היא שמדור יחושב כפי שמחושבים צרכים תלויי שהות.

פסיקות נוספות של מחוזי לחישוב מדור בדרך זו: כבוד השופטת ברנט (מחוזי מרכז) עמ"ש 5121-05-20 (סעיף 28) מיום 26.10.2020, כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב), עמ"ש 18701-07-21 מיום 26.7.2022 סעיף 14.

גם בארבעת פסקי דין הבאים המתווה הוא חישוב לפי עלות מדור אחד, אך נדגיש שבפסקי דין אלו מצאנו כאמור טעות מתמטית בחישוב המדור, ולכן לא ראוי 'לקחת מהם' את דרך חישוב המדור: כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) בעמ"ש 59200-11-22 (סעיף 23) מיום 25.7.23, כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) ברמ"ש 37993-11-24 מיום 25.12.2024, כבוד השופט שוחט (מחוזי תל אביב) בעמ"ש 64147-05-24 (סעיף 14) מיום 08.01.2025, כבוד השופט שילה בעמ"ש (מחוזי תל אביב) 42627-04-24 (סעיף 10) מיום 05.02.2025.

דרך החישוב מתבצעת כדלקמן: בשלב ראשון, השופטים מעריכים מהי עלות המדור בבית ההורה אשר אמור לקבל סכום איזון (לרוב האם: עקב שכר נמוך יותר ו/או זמני שהות רחבים יותר עם הילדים) עבור הילדים, וממנו גוזרים בהתאם לפסיקה המקובלת את סכום המדור עבור הילדים: 30% לילד אחד, 40% לשני הילדים, ו 50% לשלושה ילדים ומעלה. (אוהר נ' אוהר, הראל נ' הראל).

בשלב הבא יש לחשב את עלות המדור שאמור לשלם כל אחד מההורים בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, ולאחר מכן יש לחשב את העלות שמוציא כל הורה באופן ישיר על הילדים בביתו שלו. שני הסכומים צריכים שניהם להיגזר מתוך אותה עלות מדור כמובן, בדיוק כפי שאנחנו מחשבים את מזונות הילד בהתאם ליחס שכר ההורים ויחס זמני השהות לפי סכום אחד של צרכי הילד. את התוצאות שהתקבלו יש להפחית זו מזו, וזהו הסכום אותו יידרש להעביר מי מההורים להורה האחר.

במקרים בהם הילדים לנים בבית אחד בלבד החישוב זהה כמובן, והמתמטיקה באה לעזרתנו גם כאן. כאשר אין כלל זמני שהות עם הורה אחד הרי שהחלק החישובי הזה מתאפס, וההורה ישלם את חלקו רק בהתאם ליחס שכר ההורים.

מחשבים את אחוז ההכנסה של הורה אצלו הילדים לא לנים, וכופלים אותו בעלות מדור הילדים אצל ההורה המלין אותם, וזהו סכום האיזון.

חישוב מדור לכל ילד במקרה שהודגם בנייר עמדה זה:

קביעת החיוב בהתאם לשכר ההורים:

האם: 666.66 ש"ח (עלות המדור של כל ילד) * 35% (חלקה של האם בהכנסה המצרפית) =  233.3 ש"ח.

האב: 666.66 ש"ח (עלות המדור של כל ילד) * 65% (חלקו של האב בהכנסה המצרפית) = 433.3 ש"ח.

קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:

בשהייה אצל האם: 666.66 ש"ח * 57% (זמני השהות שהילדה עם האם) = 380 ש"ח.

בשהייה אצל האב: 666.66 ש"ח * 43% (זמני השהות שהילדה עם האב) =  286.66 ש"ח.

תוצאה: על האב לשאת בסכום של 433.33 ש"ח בהתאם ליחס שכר ההורים, אך בימים שלו עם הילדים (43% מהזמן) הוא משלם באופן ישיר עבור המדור 286.66 ש"ח, ולכן עליו להעביר לאם את הפרש הסכומים. 146.66 ש"ח=433.3-286.66.

לכל הילדים יחדיו כאשר כולם יהיו מעל גיל 6: 440 ש"ח=146.66*3.

חישוב המדור בדרך המהירה - ההפרש/דלתא:

נחשב את הדלתא (ההפרש) באחוזים רק של המדור: אותו עיקרון. יחס שכר ההורים: 15=65-50. האב משתכר יותר מהאם. יחס זמני השהות: 7=57-50. האב פחות זמן עם הילדים. לכן, במקרה זה הדלתא היא חיבור ההפרשים. יחד זה 22%. חישוב ההפרשים זהה כמובן.

146.66 ש"ח=0.22*666.66. ובחישוב לעיל יצא לנו כמובן גם 146.66. מתמטיקה.

חישוב מזונות ומדור יחדיו:

החישוב זהה לחישובים לעיל. במקום צרכי הילד בסך 2,250 ש"ח בחישוב המזונות, והסכום 666.66 למדור, פשוט נציב את הסכום המצרפי. 2,916.66 ש"ח ונחשב. פשוט וקל.

כנ"ל כמובן בחישוב המהיר: הדלתא היא 22%, ונכפיל אותה בסכום 2,916.66 ש"ח.

641.66=0.22*2,916.66. ובחישוב לעיל יצא לנו 495 למזונות ו 146.66 למדור. 495+146.66=641.66. מתמטיקה.

חשוב להדגיש: במקרה הנפוץ כיום בו שכר האב גבוה יותר וזמני השהות של האב עם הילדים מצומצמים יותר, הדלתא היא חיבור שני ההפרשים. כמובן שאם במקרה אחר שכר האם גבוה יותר ו/או זמני השהות עם האב רחבים יותר, יש להתייחס לכך בחישוב ההפרשים. אם למשל שכר האם גבוה יותר, ההפרש (הדלתא) במקרה זה יהיה שלילי, ואותו נוסיף להפרש בגין זמני השהות. ראו למשל בפסק דינה של כבוד השופטת מטלין לעיל בתלה"מ 58833-11-24 (סעיף 40 לחישוב מזונות הילדה מעל גיל 6) בו שכר האם גבוה משכר האב ולכן הדלתא בו היא 3=4+7-. כלומר 93.8 ש"ח=3%*3,126

על מנת להקל על אנשי המקצוע וציבור ההורים, הוספנו באתר העמותה כלי עזר לחישובים, מחשבון לחישוב מזונות ומדור.

אבל מה כלול בסכום המזונות שנקבע?

 שופטים כותבים פסק דין למזונות. בהתחלה מסבירים את הרקע הדיוני ואת עמדות שני ההורים, לאחר מכן מה אומרת הפסיקה, ואז עוברים למקרה הפרטני.

במקרים רבים, למרות חובת הנימוק, אין הסבר לחלק הכי חשוב בפסק הדין. לרשום להורים את החישובים לסכום המזונות והמדור, ובעיקר מה כלול בסכום המזונות, צרכים תלויי שהות לעומת צרכים שאינם תלויי שהות.

למשל, מי נושא בתשלומים על ביגוד וההנעלה, נושא שגורם למריבות רבות בין הורים גרושים. במידה ולא רשום להורים מענה לנושא, כל אחד מהם עלול לפרש אחרת את המצב כך שעולה שאלה האם כל אחד מההורים קונה בעצמו לביתו או שההורה אשר מקבל את המזונות קונה עבור שני הבתים, כפי שהיה מקובל בעבר? כל עוד אין הבנה של ההורים, הסיכוי שבהמשך הדרך יהיה ויכוח על הנושא ולעיתים חזרה לבית המשפט גדל. משפט קצר של השופט יפתור מריבות מיותרות.

פסק הדין מיועד להורים! ההורים צריכים מעכשיו להתנהל לפי מה שנקבע בו, ולכן כה חשוב שהחלק של התוצאה בפסק הדין יהיה מפורט יותר מהנהוג כיום.

בדיוק כפי שמרבית השופטים מסבירים כה יפה את החלק של ההוצאות המשתנות, חינוך ובריאות. את חלוקת התשלום בין ההורים באחוזים, רשימה מה כלול תחת הוצאות החינוך והבריאות, וכיצד על ההורים לפעול בנושא מול ההורה האחר לפני ההחלטה על הוצאה כזו או אחרת. דרך זו מבורכת כי היא מונעת מריבות רבות בין ההורים, וכך חשוב שיהיה גם לגבי המזונות.

לסיכום: אנו תקווה שעורכי הדין למשפחה והשופטים כאחד יעשו בנייר עמדה זה שימוש ראוי, ויביאו לחישוב מזונות ומדור נכון, ויסייעו בכך להפחתה משמעותית בהסלמה של סכסוכים עצימים בנושא זה.

  • הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"
  • תודה רבה לעו"ד דביר טייטלבאום ולעו"ד אייל גבע על עזרתם בכתיבת נייר עמדה זה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ