אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> חובת שימוע לעובד שמעל

חובת שימוע לעובד שמעל

מאת: עופר אלקלעי, רו"ח ומוסמך במשפטים | תאריך פרסום : 25/01/2006 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

האם קיימת חובה לערוך שימוע לעובד שמפוטר על רקע חשד למעילה?

במרבית המקרים לאחר גילוי מעילה בארגון ואיתור האחראי, מפוטר העובד. תהליך הפיטורים נעשה לרוב בשיחה קצרה בה נמסר לעובד על הפסקת עבודתו בעקבות מעורבותו במעילה. בחלק מהמקרים העובד המפוטר פונה לבית הדין לעבודה ומבקש את החזרתו לעבודה על רקע הליך פיטורין לא תקין. נשאלת השאלה - האם קיימת חובה לערוך לעובד החשוד במעילה, שימוע טרם פיטוריו? ובמידה וכן, כיצד יש לנהל אותו כך שלא יחשוף את הארגון לתביעות של העובד כתוצאה מהליך שימוע לקוי.

הזכות לשימוע

אחת מזכויות היסוד של מערכת המשפט בישראל היא זכות הטיעון. מטרתה של זכות זו, היא להביא לידי כך שתתקבל החלטה "עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה" (בש"א 15289/04 קדמי נ' הקונגרס היהודי העולמי ישראל - להלן: עניין קדמי").

זכות בסיסית זו ניתנת, בין השאר, לעובד טרם פיטוריו, ונועדה לאפשר לו הזדמנות הוגנת להציג את גרסתו לאירוע עוד לפני קבלת ההחלטה הסופית על פיטוריו. מנקודת מבט העובד, מטרת השימוע היא לאפשר לו לנסות ולשנות את רוע הגזירה על ידי הצגת ראיות אשר יתכן ואינן ידועות לעורכי השימוע או לתת הסבר על מעשיו בצורה שתאפשר דיון במעשה ובתוצאותיו. במסגרת השימוע ניתנת לעובד האפשרות ללמוד מה היו הממצאים שבגינם הארגון מעונין לפטרו, ולפיכך לבחון ממצאים אלו במטרה להגן על מקום עבודתו.

הליך השימוע

כאמור, הזכות לטעון היא זכות יסוד. עם זאת נשאלת השאלה כיצד אמור להתנהל הליך השימוע. תהליך השימוע אינו מפורט בחוק והינו תוצאה של הפסיקה בנושא. ככלל, הליך השימוע צריך להתנהל על ידי המעביד בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, ולא למראית עין בלבד, כדי לצאת ידי חובה (ע"ע 1290/02 מדינת ישראל נ' שדה).

בשלב ראשון על המעביד להודיע בכתב לעובד על עריכת שימוע במסגרתו יועלה נושא הפיטורים, העילה לפיטורים בכלל זה הממצאים אשר נאספו ומשמשים ראיה נגדו כגון דוח חקירה או מסמכים שונים. במסגרת המכתב יש לציין את מקום עריכת השימוע ומועדו. חשוב לאפשר לעובד פרק זמן סביר ללמוד את הטענות נגדו ולהכין את עצמו לשימוע. סבירות פרק הזמן בין ההודעה למועד השימוע לא נקבע, והוא נבחן בכל מקרה לגופו. במקרים בהם היקף הראיות גדול והנושא מורכב, יש לתת לעובד פרק זמן של לפחות שבוע ללמוד את הנושא.

במסגרת עריכת השימוע חשוב לערוך פרוטוקול מסודר. העדר פרוטוקול אשר הומצא לכל הנוכחים הינו פגם מהותי אשר עלול לפסול את הליך השימוע שכן לבית המשפט אין דרך לבחון את תקינות עריכת השימוע (דב"ע נד/124-3 מדינת ישראל נגד פוגל). מומלץ במקביל לערוך הקלטה של השימוע לצורך מניעת טענות כי הפרוטוקול אינו משקף את תוכן הדברים שנאמרו בדיון.

עריכת השימוע צריכה להיות באופן שיאפשר לעובד להעלות את טענותיו בצורה חופשית וללא הגבלה, ולאפשר לו להציג תימוכין לגרסתו ובכך לנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות לשנות את דעתם בדבר הכוונה לפטרו. במידה והעובד מעוניין בכך, הוא יכול להשיב באמצעות עורך דין מטעמו, וועד העובדים או גורם אחר. בנוסף הוא יכול להביא עדים מטעמו. העובד יכול לטעון בכתב או בעל פה. במסגרת השימוע חשוב לדון רק בעילות הפיטורים אשר צוינו במכתב ולא לדון בחשדות או ממצאים אשר לא הוצגו בפני העובד. במסגרת בחינת הליך השימוע על ידי בית המשפט, ייבדק האם ניתנה לעובד הזדמנות אמיתית להציג את טיעוניו והאם עורכי השימוע בחנו באופן נאות האם יש הצדקה לפיטורי העובד.

עריכת השימוע צריכה להתבצע בפני בעל הסמכות לפטר את העובד וכן נציגים שהארגון החליט לצרף כגון יועץ משפטי, מנהל כספים ועורך החקירה או הבדיקה. בעל הסמכות לפטר יכול להאציל את סמכותו לעריכת השימוע גם לגורם אחר, אך עם זאת ההחלטה הסופית חייבת להיעשות על ידו ולא על ידי אחרים (דב"ע נג/3-228 סעדי – המוסד לביטוח לאומי).
בסיום הליך השימוע ולאחר קבלת החלטה בעניין העובד, יש למסור לעו את תוצאות ההחלטה בכתב.

על מי חלה חובת השימוע

עד לאחרונה הליכי השימוע היו נהוגים רק בגופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה, רשויות וכד' או בגופים דו מהותיים אשר נותנים שירותים לציבור כגון: חברת חשמל, בנקים, מכללות, בתי ספר וכד'.

במהלך השנים האחרונות ניתן למצוא מספר אמרות אגב, אשר ציינו כי יש מקום לעריכת שימוע גם בגופים פרטיים. בעניין וינטראוב נ' איבריה (בש"א 000811/03 וינטראוב נ' איבריה) ביטל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את פיטורי עובד שעבד כמנהל תחנה של חברת התעופה איבריה ופוטר ללא שימוע. בין השיקולים קבע בית הדין כי "קיימת כיום נטייה בפסיקת בתי הדין לעבודה לחייב גם "גוף פרטי" ולא רק גופים "ציבוריים" או "דו-מהותיים", לשמוע את המועמד לפיטורים קודם לפיטוריו".

בפסק דין הרמן נ' סונול (ע"ע 300353/98 הרמן נ' סונול) דן בית הדין הארצי לעבודה בעניין עובד שפוטר בעקבות הפרת משמעת חמורה. בית הדין ציין כי "עובד שהפר את המשמעת באופן חמור וחשוף בשל כך לפיטורים מכוח הסכם קיבוצי, זכאי לשימוע בטרם יכנסו פיטוריו לתוקף. זכות השימוע קיימת הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי ונגזרת מחובת תום הלב החלה על המעסיק".

עם זאת קביעות אלו לא בשלו לכדי הלכה מחייבת, ונשארו בגדר אמרות אגב כאשר הפסיקה בתיקים אלו התבססה בסופו של דבר על טעמים אחרים.

 

בשנת 2004 פרסם בית הדין לעבודה בירושלים צו מניעה זמני לביטול פיטורי עובד. בית המשפט קבע לראשונה באופן חד משמעי כי "החובה לעמוד בנורמות ראויות עת מדובר במתן זכות הטיעון גם כשמדובר בגוף פרטי עסקי". קרי, מחובתו של המעביד לערוך שימוע אף אם הנו גוף פרטי ולא גוף ציבורי (עניין קדמי). מהקביעה האחרונה עולה כי בית המשפט הגיע למסקנה כי הדרך הנכונה לפטר עובד הינה באמצעות עריכת שימוע בגופים ציבוריים כמו גם בגופים פרטיים.

לאור האמור, הרינו ממליצים לכל הארגונים לערוך שימוע מסודר לעובד שמעל טרם פיטוריו כמפורט לעיל, ובכך לצמצם את האפשרות של פיטורי עובד חף מפשע מחד ולצמצם את חשיפת המעביד לתביעות שונות מצד העובד מאידך.


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

בש"א 15289/04 קדמי נ' הקונגרס היהודי העולמי ישראל

בש"א 000811/03 וינטראוב נ' איבריה

ע"ע 300353/98 הרמן נ' סונול


* רו"ח עופר הינו שותף במשרד אלקלעי מונרוב ושות' המתמחה בתחומי הבקרה וניהול הסיכונים. רו"ח אלקלעי מתמחה באיתור ומניעת מעילות, בעל ניסיון של 15 שנה בתחום החקירות בכלל ואיתור מעילות בפרט. משמש כיו"ר הפורום לטיפול במעילות של לשכת רואי חשבון, מחבר הספר הונאות ומעילות פיננסיות – חקירה איתור ומניעה בהוצאת לשכת המבקרים הפנימיים, מרצה בסדנאות המי"ל בנושא מעילות ואחריות דירקטורים.

בכתיבת המאמר השתתפה גב' טלי כץ, מתמחה במשרד אלקלעי מונרוב ושות'.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ