ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין רחל שטרית נגד יהודה ששון
אישה שביקשה לשפץ את חדר השירותים והמקלחת בביתה, פנתה לשיפוצניק . כשלושה חודשים לאחר סיום השיפוץ, גילתה הגברת, למרבה האכזבה, כי אריחי הקרמיקה החדשים שהותקנו מלאים בסדקים ואינם במקומם. בית המשפט נדרש להכריע באחריות השיפוצניק.
תושבת תל אביב, שביקשה לשפץ את חדר השירותים והמקלחת בביתה, פנתה לשיפוצניק על מנת שיבצע עבורה את העבודה. הצדדים הסכימו ביניהם כי האשה תרכוש בעצמה את הקרמיקה ואת הכלים הסניטריים, ואילו השיפוצניק יבצע את עבודות האינסטלציה וההתקנה. עבור העבודות, הם סיכמו כי האשה תשלם לו 7,800 שקלים.
על אף הסיכום אליו הגיעו, סירב השיפוצניק למסור למזמינה חשבוניות עסקה המעידות על ביצוע התשלום.
כשלושה חודשים לאחר סיום השיפוץ, התאכזבה האשה לגלות כי אריחי הקרמיקה בחדר המקלחת החלו להיסדק ואם לא די בכך, הבחינה כי האריחים החלו לצאת ממקומם ולבלוט מן הקיר.
משפנתה לשיפוצניק על מנת שיתקן את האריחים הרעועים, הודיע לה האחרון כי הוא מסרב לתקן את הנזק.
סירוב זה, הביא את האשה לפנות למהנדס מומחה על מנת שיתן את חוות דעתו על נזקי השיפוץ. על פי חוות דעת המהנדס, לא ניתן עוד לבצע תיקון נקודתי באריחים ונדרש שיפוץ כולל. הוא העריך את נזקיה של האשה בעקבות השיפוץ בסכום של כ- 40 אלף שקל.
הגברת שהזדעזעה לגלות את ממדי הנזק האדירים, מיהרה לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ולתבוע את השיפוצניק עבור נזקיה.
בבית המשפט, טען השיפוצניק כי לא הוא זה שהדביק את אריחי הקרמיקה, אלא פועלים סיניים שהובאו למקום על ידי החתן של התובעת. הוא הוסיף, כי הסכים לתקן את הנזקים תמורת 500 שקלים אולם בתה של התובעת הרימה עליו את קולה, ומשכך בחר לנתק עימן את הקשר.
הרשם הבכיר אדי לכנר קבע, כי הוא מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסתו של הנתבע. הוא הוסיף, כי טענות הנתבע לפיהן הוא רק הביא את בעלי המקצוע, אינה סבירה כלל.
הרשם פסק, כי מהעדויות עולה כי הנתבע הוא למעשה קבלן, ולכן הוא נושא באחריות לטיב העבודות מתוקף תפקידו לפקח על פועליו.
חוות הדעת של המהנדס מעלה בבירור כי האחריות לנזק מוטלת על כתפי הנתבע. הפרת ההסכם מחייבת אותו לפצות את התובעת עבור הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מעבודתו הלקויה, פסק הרשם.
כמו כן נקבע, שטענותיו של הנתבע כי סירב לתקן את הנזק בעקבות צעקות הבת אינן מתקבלות על הדעת.
עם זאת, ציין הרשם הבכיר כי מאחר שהתובעת פנתה לשיפוצניק ושילמה עבור העבודות סכום זעום יחסית, זאת במקום לפנות למהנדס מוסמך, לא יפסק לטובתה מלוא שיעור הנזק, בהתאם לחוות דעת המהנדס, אשר עולה עשרות מונים על הסכום ששילמה לנתבע.
לפיכך, נקבע כי הנתבע ישיב לתובעת את הסכום שקיבל עבור העבודה-7,800 שקלים, וכי ישלם לה סכום נוסף של 9,450 שקל, עבור עלות הקרמיקה, עוגמת הנפש והוצאות משפט.
דגש על אחריותם המקצועית של נותני השירותים
עו"ד אברהם ורבנר, העוסק בדיני חוזים ומסחר, שמח על פסיקת בית המשפט, אשר שמה דגש על האחריות המקצועית המוטלת על כתפי נותני השירותים, ובמקרה שלפנינו, על הקבלן.
לדבריו "משהקבלן לא עשה דבר על מנת להקטין את הנזק שגרם וכן לא תיקן את הדרוש תיקון בטענות שווא הזויות, הוא חוייב להחזיר לתובעת מלוא הסכום שקיבל ובנוסף לכך, גם לפצותה."
לפסק הדין בעניין רחל שטרית נגד יהודה ששון
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.