לפסק הדין בעניין פרץ בת אל נ' המכללה המשותפת בע"מ
המכללה המשותפת תשיב לשתי סטודנטיות שנרשמו לקורס לעיצוב פנים את שכר הלימוד וכן תפצה אותן בגין עגמת נפש. זאת, בשל הפרה יסודית של ההתקשרות, שעיקרה היה היקף שיעורים מצומצם וימי לימוד לא סדירים. כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.
התובעות עתרו להשבת מלוא הסכומים ששולמו על ידן למכללה המשותפת עבור קורס עיצוב פנים.
לטענתן, הן נרשמו לקורס לעיצוב פנים שאמור היה להפתח בחודש אוקטובר 2006. הקורס אמור היה להתקיים פעמיים בשבוע, לכלול מספר מוגדר של פרויקטים, סיורים וביקורים מודרכים מחוץ למכללה וכן לימוד תוכנות מסוימות, כל זאת לתקופה של שנה וחצי ובהיקף של 400 שעות לימוד. בפועל, כך נטען על ידי התובעות, המכללה המשותפת כשלה בכל הפרמטרים שמנו, ורמת הלימוד היתה נמוכה.
עקב כך , בחרו התובעות להפסיק את לימודיהן כ-11 חודשים לאחר תחילת הלימודים, והן מבקשות להשיב לידיהן את מלוא הסכומים ששולמו על ידן כמו גם לקבל פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש.
מנגד, המכללה המשותפת הכחישה את טענות התובעות, וטענה כי התובעות נעדרו באופן עצמאי מן השיעורים, בין היתר, עקב בעיות אישיות וכי הקורס התנהל באופן סדיר , למעט תקופת זמן קצרה.
השופטת הלית סילש מבית-המשפט לתביעות קטנות בנתניה קבעה, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
המכללה הפרה התחייבותה
השופטת ציינה, כי מרגע בו התחייב תלמיד ונרשם לקורס, מוטלת עליו האחריות להגיע לשיעורים. עם זאת, הוסיפה השופטת: " מאידך, מוטלת על הנתבעת החובה הבסיסית והברורה ביותר של מתן השירותים שהובטחו על ידה, בדרך ובהיקף שהובטחו". נקבע, כי היקף השירותים שניתנו לתובעות לרבות שעות הלימוד ומספר השיעורים היו שונים ממה שהובטח בדף המידע של המכללה.
לדברי השופטת: " אין זה סביר בעיני כי תלמיד ידרש להתנהל באופן שבו הימים משתנים כל העת, ובאופן אשר שונה במובהק מן התאריכים שנמסרו במסגרת דף המידע".
גם באשר למספר הפרויקטים שהובטחו ע"י המכללה, התקבלה טענת התובעות, ונקבע כי המכללה הפרה את התחייבויותיה ומצגיה.
באשר לטענת המכללה, כי התובעות הן אלו שנעדרו מהשיעורים באופן עצמאי, ועל כן המכללה אינה חבה כלפיהן, קבעה השופטת כי יש מקום לאבחן בין שתי התובעות. התובעת 1 לא נעדרה רבות, ואין לקבל את טענות המכללה כלפיה. מאידך, התובעת 2 נעדרה ממספר רב של שיעורים, ולפיכך יש בעובדה זו כדי להשפיע על היקף חבותה של המכללה כלפיה.
לאור האמור, נקבע כי יש מקום לחייב את המכללה בהשבת מלוא הסכום ששולם על ידי התובעת 1 עבור דמי הלימוד (10,600 ש"ח). לדברי השופטת: " בפעולותיה ומחדליה של הנתבעת היה משום הפרה יסודית של ההתקשרות בין הצדדים, כדי כשלון תמורה מלא".
באשר לתובעת 2 נקבע, כי יש מקום לחייב את המכללה בהשבת החלק היחסי של הסכום ששולם (60%), דהיינו סך של 6,360 ש"ח.
כן נפסק, כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,600 ש"ח ככל שהדבר נוגע לתובעת 1, ובסך של 900 ש"ח ככל שהדבר נוגע לתובעת 2.
לפסק הדין בעניין פרץ בת אל נ' המכללה המשותפת בע"מ
למדור חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.