חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

העליון אישר - המאהב, ולא הבעל, הוא אבי הקטינה

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 16/10/2012 14:28:00 | גרסת הדפסה

להחלטה בעניין פלוני נ' פלוני ואח'

שניים אוחזין בקטינה- מי האב? אישה שניהלה רומן בעודה נשואה, ילדה כ 7 חודשים לאחר שהתגרשה מבעלה. ביהמ"ש המחוזי פסק, כי המאהב הוא האב של הבת שנולדה, אך על מנת למנוע חשש ממזרות, הדגיש כי קביעתו אינה וודאית. בקשת רשות ערעור שהגיש הבעל לביהמ"ש העליון, נדחתה.

אם שילדה בת כשבעה חודשים לאחר גירושיה מבעלה, טענה כי אביה הוא אדם עמו קיימה מערכת יחסים כשהייתה נשואה. לאחר מכן, שינתה האם את דעתה, וטענה כי הבעל, לו נישאה מחדש (בשנית), הוא אבי הקטינה.

בהליך האבהות שהתקיים בביהמ"ש לענייני משפחה, טען כל אחד מהגברים, כי הוא-הוא אבי הקטינה. נוכח המלצת נשיא ביה"ד הרבני הגדול שלא לערוך במקרה זה בדיקה גנטית בשל חשש לממזרות, קבע ביהמ"ש כי המאהב הוא אבי הקטינה, אך סייג זאת לאבהות פסיכולוגית בלבד.

על כך הגישו הבעל והאם ערעור, ואילו המאהב ערער על פסק הדין גם הוא, וביקש להירשם כאבי הקטינה גם במרשם האוכלוסין. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור של המאהב, תוך שהדגיש, כי טובת הקטינה היא לדעת מי אביה, וכי הקביעה נעשתה לפי דיני הראיות האזרחיים בלבד, ואינה מהווה קביעה חד-משמעית, אלא קביעה בהסתברות של 51 אחוז בלבד, כך שאין בה כדי להשפיע על הקטינה במישור של הדין האישי.

לפיכך, הגיש הבעל בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בה טען בין היתר, כי רישום המאהב כאבי הקטינה יכניס אותה ל'רשימה השחורה' של בית הדין הרבני, וכי עקרון טובת הילד וחזקת 'רוב בעילות אחר הבעל', שיש להחיל גם בהליך האזרחי, מחייבים לקבוע כי הוא האב.

למרות שציין כי המקרה מעלה שאלות משפטיות חשובות, ובהן שאלת הלגיטימציה של בירור עובדתי מקום בו נאסרה עריכת בדיקה גנטית, כמו גם שאלת תחולת חזקת 'רוב בעילות אחר הבעל' בהליכים אזרחיים, קבע השופט רובינשטיין כי לא תינתן רשות ערעור, וזאת משום שזהו תיק רגיש וסבוך ביותר, שאין לדון בו שוב.

זאת, הדגיש השופט, בכפוף לקביעה כי אבהות המאהב בקטינה אינה קביעה עובדתית פוזיטיבית שעלולה בעתיד לגרום לממזורה.

"כאשר בית המשפט המחוזי מעיד על עצמו, כי החלטתו אינה ודאית, וכי אין הוא אפילול מתיימר לומר שהיא חד משמעית", כתב השופט, "צריכה להיות לכך משמעות מהותית מבחינת בתי הדין הרבניים ככל שיידרשו לכך בעתיד- וזאת יש להטעים".

עוד הדגיש השופט, כי בכך שבהחלטתו, לא הפעיל ביהמ"ש המחוזי את כללי הראיות שבדין הדתי, ובפרט את חזקת 'רוב בעילות אחר הבעל', יש כדי למנוע מבתי הדין הרבניים מלפסול את כשרות הקטינה, בפרט כיוון שהגישה הרווחת בהלכה הינה להימנע ככל האפשר מלהכריז על אדם כממזר.

"... חזקה שיעשו בתי הדין הרבניים שלא תרד עינה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם", כתב השופט ודחה את הבקשה כאמור.

לדעת עו"ד אלינור ליבוביץ', העוסקת בתחום דיני המשפחה, ראוי היה ליתן רשות ערעור במקרה חריג זה, בהיות השאלה המשפטית מיוחדת ולא שגרתית, במיוחד נוכח התיקון בחוק מידע גנטי מ 2008, המתיר לביהמ"ש לענייני משפחה שיקול דעת אם לבצע בדיקה גנטית או לאו.

"אמנם נכון היה", טוענת עו"ד ליבוביץ', "שלא לבצע בדיקת אבהות כדי שלא יהיה ממצא שיביא לממזרות, אך חשוב לא פחות שילד ידע מיהו אביו האמיתי".

"עם זאת", ממשיכה עו"ד ליבוביץ', "תוצאת ההחלטה אכן משקפת את טובת הקטינה".

להחלטה בעניין פלוני נ' פלוני ואח'

למדור: דיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
מילואימניק יקבל עוד הזדמנות להחזיר את רישיון הנשק שנלקח בגירושים
עו"ד טלי בן יקיר | צילום: סמדר כפרי, אילוסטרציה: Maxim Hopman on Unsplash

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ