לפסק הדין בעניין ד.ב נגד ק.ו
בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה תביעת משמורת והסדרי ראייה לכלבה שגידלו התובע וחברתו לשעבר בזמן שחיו יחדיו.
"...אין בכוונתי להתפלמס בפסק-דין זה עם גישות אחרות הרואות ב'כלב' תחליף אפשרי ל'משפחה'..." כתב השופט אריה נאמן, וקבע כי בסופו של דבר יסודה של התובענה הינו בהכרעת הסוגיה המשפטית-קניינית בעניין הבעלות על הכלבה, ולעניין זה, לא הוכיח התובע את בעלותו.
הצדדים חיו יחד פחות משלוש שנים, כאשר כשנה טרם פרידתם, מצאה חברתו לשעבר של התובע את הכלבה והביאה אותה לבית הצדדים, שם זכתה לאהבה וטיפול מסור מצד שני בני הזוג. עם פרידתם, נותרה הכלבה בחזקת בת הזוג למעט תקופת ביניים של כשלושה שבועות. כשנתיים ממועד פרידת בני הזוג, הגיש התובע את התביעה בעניין משמורת הכלבה. לטענתו, מדובר בכלבה משותפת, ולכן הוא זכאי לשימוש משותף בה מכח שיתוף קנייני.
בת הזוג לשעבר טענה, כי הכלבה רשומה על שמה בלבד, עקב סירוב התובע לרשום אותה על שמו, שכן לא רצה לשאת בחובות הכרוכים בכך, וכי כל מטרת התובענה הינה 'לקשור' עצמו אליה.
לעניין השותפות, נקבע כאמור כי התובע לא הוכיח כי הכלבה אומצה ככלבה משותפת ו/או שהייתה כוונה לצדדים לנהוג בה שיתוף ספציפי. זאת, עקב רישומה של הכלבה על שם בת הזוג בלבד, השיהוי שבהגשת התובענה והעובדה שהכלבה הוחזקה בפועל ע"י בת הזוג לאחר הפרידה.
"מי שאיננו מוכן ליטול אחריות של 'בעלים' על כלב על כל המשתמע מכך, אות הוא כי הוא איננו רואה את עצמו כבעלים על הכלב; וגם אם חרף זאת ראה עצמו כ'בעלים' - 'בעלות' גוררת אחריה זכויות כמו גם חובות ומי שאיננו חפץ בחובות ה'בעלים', איננו יכול להיות 'בעלים' ולקבל רק את 'חציה' של הבעלות - ה'זכויות'." כתב השופט, וציין כי אין ספק בקשר הרגשי של התובע לכלבה, אולם אין בכך כדי להקנות לו בעלות עליה לאחר הפרידה.
השופט אף קבע, כי אמנם אין כל פסול בניסיונותיו של התובע 'לחזר' אחר בת זוגו לשעבר (אשר פסקו כשהבין כי היא עומדת להינשא לאחר), אך נראה כי משהבין כי אין כל סיכוי לשוב למערכת יחסים עימה, יתכן והחליט 'להציק' או אולי לנקום בה על כך באמצעות הגשת התביעה, ובכל מקרה, ספק אם הוא אכן ראה בכלבה כמשותפת לו ולבת הזוג לשעבר. התובע חויב לשלם הוצאות משפט של 3,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין ד.ב נגד ק.ו
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.