בפסק הדין שהותר לפרסום באחרונה הבהירו שופטי המחוזי לאבות: הפחתת מחצית ממזונות הילדים יכולה לקרות רק כאשר המשמורת משותפת, הילדים מעל גיל שש וההורים מתפרנסים דומה. בכל מקרה אחר, אפשר להתחשב באב – אבל רק קצת.
שתי בנות נולדו לבני הזוג מנישואיהם (כיום בנות 9 ו-7). פרק שני לכל אחד מהם. לפני למעלה משלוש שנים הם נפרדו והחלו לנהל הליכים משפטיים. מאחר שהמשמורת על הבנות נקבעה כמשותפת ושוויונית לחלוטין, בפסק דין שניתן במרס 2015 בסוגיית המזונות הופחתה מחצית מסכום המזונות המלא שהיה צריך האב לשלם, ולמעשה הוא חויב לשלם רק עבור הזמן שהבנות שוהות עם האם.
כך יצא, כי האב ישלם 650 שקל מזונות לכל בת, בתוספת 15% מעלות השכירות ומהוצאות המגורים (חשמל, ארנונה וכן הלאה), וכן מחצית הוצאות חינוך ובריאות.
פסק הדין הזה הוא חריג בנוף המשפטי, מאחר שבדרך כלל הפחתת מזונות כזו משמעותית מתאפשרת כשפערי ההכנסות בין ההורים אינם גבוהים. אלא שבמקרה הנוכחי בית המשפט דווקא קיבל את טענת האם כי אינה מתפרנסת ולעומתה האב משתכר כ- 17,000 שקל בחודש.
בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענה האם כי אמנם החלה לעבוד קצת, אך עדיין הפער הכלכלי בינה לבין האב כל-כך משמעותי שממש לא היה מקום לפסוק לבנותיה מזונות זעומים.
האב גם כן העלה טרוניות נגד פסק הדין אף שהיה לטובתו. בין היתר הוא התלונן על כך שיוחסה לו הכנסה גבוהה למרות טענתו כי אינו מתפרנס כלל. עוד הוא טען כי המערערת מקבלת הרבה כסף מהגרוש הקודם שלה.
שלושה פרמטרים
השופטות מיכל נד"ב (אב"ד) וורדה פלאוט והשופט יחזקאל קינר דחו את טענות המשיב בנוגע לשכרו ולהכנסות המערערת.
לפני הכל השופטים הזכירו כי המשיב כלל לא הגיש ערעור על פסק הדין, אך גם אם היו יכולים לפסוק בנושא ללא ערעור, אין זה מקרה חריג המצדיק התערבות.
השופטים הסבירו: בתביעת מזונות בעל הדין מחויב לגלות את מלוא הכנסותיו ונכסיו, ומי שלא עושה זאת נתפס כמי שמודה בטיעוני הצד הנגדי. האב הסתיר את הפרטים הללו מבית המשפט למשפחה ואף הודה כי חלק מרכושו רשום על שם אחרים, ולכן טענות המערערת התקבלו ובצדק.
ואולם, השופטים סברו כי בית המשפט למשפחה טעה בחישוב סכום המזונות לנוכח פערי ההכנסות הגבוהים בין ההורים. בהתאם לפסק דין מנחה שניתן בסוגיית מזונות לפני כשנה, פסקו השופטים, הפחתת מזונות ילדים מתאפשרת כשמתקיימים שלושה פרמטרים: חלוקת זמנים שווה בין ההורים, הילדים מעל גיל שש והכנסות ההורים שוות או דומות. הפרמטר השלישי לא מתקיים במקרה זה.
על כן נפסק כי "לא היה מקום לחייב את המשיב בסכומי מזונות כה נמוכים המשקפים מצב שבו שני ההורים עובדים ומשתכרים סכומים דומים כדי לפרנס את ילדיהם מדיני הצדקה".
בהתאם לכך, השופטים פסקו כי המשיב ישלם לכל אחת מבנותיו מזונות של 975 שקל - הפחתה של 25% מסכום המזונות ההכרחיים, ובנוסף יישא ב-30% מעלות השכירות והוצאות המגורים, ובסך הכל 1,910 שקל לחודש. מעבר לכך, חויב המשיב ב-10,000 שקל הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין הרב חגי שומרון עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין