ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין אילוז נ' ניצנים אבטחה ניהול פרויקטים בע"מ
חברה, שפחדה כי אחד ממנהליה יקים חברה מתחרה ויגנוב את לקוחותיה, הפחיתה את שכרו והעבירה אותו תפקיד, באופן חד-צדדי. המנהל התפטר ודרש פיצויי פיטורים. החברה סירבה, ונתבעה, אך לא ויתרה והגישה תביעה נגדית. ביה"ד דחה את טענותיה, וחייב אותה לשלם למנהל כ-200 אלף שקל.
חברה, המספקת שירותי שמירה וניקיון לבתי עסק, בהם בתי מלון שלחוף ים המלח, מינתה בשנת 98' מנהל וסמנכ"ל שיווק לסניף ערד, המטפל ברצועת חוף זו.
בשנת 2008 עלו היחסים עם המנהל על שרטון, והוא הודיע על התפטרותו מחמת הרעת תנאי עבודתו. לאחר שדרישתו לפיצויי פיטורים לא נענתה, הוא הגיש נגד החברה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
את התביעה העמיד על סכום של 431,435 שקלים, הכולל בין השאר, פיצויי פיטורים, נתח מרווחי החברה, הפרשי שכר, פדיון חופשה ודמי הבראה.
לטענתו, לאחר שמנהל החברה נפטר, בנו נכנס לנעליו. הבן הציע לו לסיים את יחסי העבודה תמורת מענק ובכפוף להתחייבותו שלא להתחרות בחברה. משסירב, דרש ממנו הבן לחתום על הסכם עבודה חדש, על פיו, יקבל את אותו שכר במשך 6 שנים ויתחייב שלא לעבוד בחברה מתחרה במידה ויחסי העבודה יסתיימו.
התובע סירב, ואז במהלך חד-צדדי, הופחת שכרו והוחלט להעבירו מניהול סניף ערד, ללא ידיעתו. בנוסף, לאחר שיצא לחופשת מחלה, דרשה ממנו החברה לעבור בדיקת רופא מטעמה. עניין זה הוביל לבסוף להתפטרותו.
בתגובה, הגישה החברה תביעה שכנגד. לטענתה, בסמוך לסיום עבודתו, הקים התובע חברה מתחרה ורקם מהלכים לנטילת לקוחותיה. בתקופה זו, טענה, כי הכנסותיה ירדו במאות אלפי שקלים. לפיכך, ביקשה לחייבו לפצות אותה בכ- 650 אלף שקל, בין היתר, על הפרת חובת האמון כלפיה.
אבדן האמון בעובד- סיבה להתפטרות בדין פיטורים
השופט משה טוינה קיבל את תביעת העובד בחלקה ודחה את מרבית התביעה הנגדית. ראשית, קבע השופט כי אין ספק שהעברת התובע מתפקיד מנהל הסניף בערד לא נבעה משיקול מקצועי, אלא על מנת להרחיקו מאזור ים-המלח, בשל החשש שיבחר לפנות לדרך חדשה וייקח איתו לקוחות.
נפסק, כי החברה, שלא הצליחה לסיים את יחסי העבודה עם התובע, נקטה בשורת מהלכים כדי לגרום לו להתפטר. היא הרעה את תנאי העסקתו, העבירה אותו מתפקידו, והגדילה ודרשה ממנו לעמוד לבדיקת רופא מטעמה, כיוון שלא האמינה בו יותר.
אבדן האמון הזה, הינו בהחלט בגדר נסיבה שמהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ומשכך- יש לראות בהתפטרותו כפיטורים. עם זאת, טענת התובע כי הוא זכאי גם לחלק ברווחי החברה נדחתה, כיוון שלא הוכחה.
לפיכך, נפסק כי החברה תשלם לתובע 219,104 שקלים בגין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשי שכר, בקיזוז 15 אלף שקל עבור הלוואה שניתנה לו במסגרת העבודה, והוא לא פרע אותה.
עו"ד מנחם אברהם, העוסק בתחום דיני העבודה, מסביר כי "התביעה הנגדית שהגישה החברה נדחתה, כיוון שהוכח מתוך העדויות, כי הכנסותיה לא נפגעו בשל פעולות התובע, אלא פחתו לאור התנודות בענף המלונאות.
עוד ביטל השופט את הטענה לגניבת לקוחות ותחרות פוגעת מצד התובע, זאת לנוכח זכותו לחופש עיסוק, כאשר רשימת הלקוחות במקרה זה- בתי מלון בים-המלח, אינה מהווה סוד מסחרי".
החברה חויבה בהוצאות משפט של 20 אלף שקל בהתחשב בסכום הגבוה של תביעתה הנגדית.
לפסק הדין בעניין אילוז נ' ניצנים אבטחה ניהול פרויקטים בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.