אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> קניין רוחני >> העליון "עושה סדר": איך מחשבים פיצוי למי שהקניין הרוחני שלו הופר?

העליון "עושה סדר": איך מחשבים פיצוי למי שהקניין הרוחני שלו הופר?

מאת: גיא קדם, עו"ד | תאריך פרסום : 20/05/2013 14:37:00 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע, כי יצרנית של מוטות פלסטיק לדגלים לרכב תשלם לממציאות המוטות כמיליון שקלים, לאחר שהפרה את זכויות המדגמים שלהן, וייצרה את המוטות לשיווק עצמאי ללא ידיעתן והסכמתן. כיצד קבע ביהמ"ש את סכום הפיצוי?

הגנבת וגם ירשת?

התביעה הוגשה על ידי חברת אירועית שיווק וייצוא, בעלת המדגם הרשום על המוטות וחברת רונית דגלי אומות, המשווקת ומייצרת את הדגלונים בארץ ובחו"ל, וקיבלה מבעלת המדגם את זכות השימוש במדגמים בשנת 2000.


"מדגם" הוא ההגנה המשפטית המוענקת למראה הכללי הפיזי של מוצר (להבדיל, לדוגמא, מפטנט המגן על אמצאה או מסימן מסחר המגן לרוב על שם או על לוגו).


בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, טענו החברות, שהנתבעים, חברת 'סופר פלסט', ומי שהיה מנהלה בעת הרלוונטית, הפרו את המדגמים הרשומים על מוטות של דגלים לרכב. זאת, כאשר ייצרו את המוטות ללא הרשאה ומכרו אותם, בעיקר לארה"ב, בסמוך לאסון התאומים, שאז נשטפה ארה"ב בגל של פטריוטיות והביקוש למוטות הדגלים הרקיע שחקים.


התביעה התקבלה, אך המחוזי פסק לתובעות פיצוי נמוך של כ- 200,000 שקלים, ועל כן הן הגישו ערעור לבית המשפט העליון.


בפסק הדין עסק בית המשפט העליון בשאלה, שמטרידה את כל מי שזכויות הקניין הרוחני שלו הופרו: מהו סכום הפיצוי שמגיע לנפגע? חוסר הוודאות בעניין זה וחמקמקות התשובה משפיעים פעמים רבות על עצם הנכונות לנהל הליך משפטי ולהילחם על פיצוי כספי בעבור זכויות שהופרו.

הוכחת הנזק ותועלת ההליך המשפטי


יש לזכור, שבמרבית הפעמים לנפגע, בעל הזכויות, קשה להוכיח שנגרם לו נזק ממשי מההפרה. במקרים אחרים הנזק האמיתי הוא קטן, ועולה השאלה האם פיצוי על נזק כה נמוך מצדיק הליך משפטי.
על מנת להתמודד עם קשיים אלה, מעניק הדין לנפגע את האפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 שקלים להפרה. ההנחה היא, שעצם ההפרה מגלמת נזק, והתובע אינו נדרש להוכיח נזק בפועל.

אלא שהזכות לפיצויים ללא הוכחת נזק מוגבלת אך ורק להפרת זכויות יוצרים ולגניבת עין, כלומר: הטעיה וגזל מוניטין. כאשר המדובר במי שמדגם שבבעלותו הופר, זכאותו לפיצויים תלויה בהוכחת הנזק, ועליו להוכיח את הנזק שנגרם לו, בדומה למי שפטנט או שסימן מסחר שלו הופרו. על כן, בעל מדגם, שזכויותיו הופרו ושתובע פיצוי כספי, חייב לשאול את השאלה "כיצד אוכל להוכיח את הנזק שנגרם לי?".

חישוב לפי הפסד או חישוב לפי רווח?


בית המשפט העליון מתייחס בדיוק לנקודה זו ופוסק, שאומנם הפרת מדגם אינה מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, אך מציע שני מסלולים לחישובו: האחד, להוכיח את אובדן הרווחים שהיה הנפגע זכאי להם אם לא היתה הפרה ולחשב את הפיצוי לפי סכום זה; השני, להוכיח את הרווחים שהמפר קיבל לידיו בפועל בזכות ההפרה, ולקבל את הפיצוי על בסיס חישוב זה.

ההבדל בין שני המסלולים עשוי להיות הבדל שבין שמיים וארץ. כך לדוגמא, בפרשת אפל נ' סמסונג, שנדונה לאחרונה בארה"ב ועסקה גם בשאלה, האם סמסונג העתיקה מדגמים שנרשמו על מכשיר האייפון של אפל, נפסק שעל סמסונג לפצות את אפל בלמעלה ממיליארד דולר בשל הרווח שסמסונג הפיקה מההפרה (בהמשך הסכום הופחת בכמחצית).

מאידך, יתכן מצב בו בעל המדגם אינו מצליח למנף כלכלית את המוצר המקורי וממילא רווחיו נמוכים, ודווקא מי שהפר את זכויותיו הצליח למנף את המוצר ולהפוך אותו להצלחה כלכלית המניבה רווחים. במצב כזה, כאשר בעל המדגם יכול לבחור בין שני מסלולי הפיצוי, יהיה לו קל יותר לסיים את ההליך המשפטי עם פיצוי כספי ראוי.

ממוצע הנזק

בית המשפט העליון לא הסתפק בשאלת חישוב הפיצוי על הפרת מדגם, אלא התווה גם את שיטת החישוב שיש לפעול על פיה בבואנו לחשב את הפיצוי הכספי ללא הוכחת נזק, במידה ומגיע לנפגע.

במקרה זה, התובעות טענו בערעורן, שמגיע להן גם פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 שקלים לכל הפרה בשל גניבת עין (ובסה"כ בעבור 36 הפרות 3,600,000 שקלים).


בית המשפט העליון בחן את השאלה, האם יש הצדקה לפסוק את הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי לכל הפרה (כלומר, 100,000 שקלים), או שמא ניתן להסתפק בפיצוי נמוך מ- 100,000 שקלים, ואם כן - מתי? כאן נקבע מנגנון חישוב, המתבסס על ממוצע משוקלל של המוטות שייצרה המפרה במהלך כל התקופה. הממוצע המשוקלל נקבע כנקודת ייחוס, כאשר ייצור מפר בכמות העולה על הממוצע יזכה את התובעות בפיצוי המירבי בסך 100,000 שקלים, בעוד שייצור בכמות פחותה יזכה בפיצוי כספי נמוך יותר.

במקרה הנדון, נפסק, שהממוצע המשוקלל עמד על כ- 31,000 מוטות מפרים ב- 9 הפרות (ולא 36 הפרות כפי טענת התובעות). בהתאם לכך, הפרה שתזכה במקסימום הפיצוי ללא הוכחת נזק היא הפרה שכמותה עולה על 31,000 מוטות. לנוכח העובדה שמדובר ב- 9 הפרות שונות, אשר חלקן מזכות במקסימום פיצוי ללא הוכחת נזק, הרי שסך הפיצוי ללא הוכחת נזק עמד על כ- 725,000 שקלים. יחד עם זאת, מאחר שהפיצוי שחושב בגין אובדן הרווח (כמיליון שקלים) עלה על הפיצוי הכולל ללא הוכחת נזק (כ- 725,000 שקלים), בית המשפט פסק את הפיצוי הגבוה מבין השניים.

פריצת דרך

לסיכום, נראה שמדובר בפסק דין פורץ דרך, השואף לקבוע כללי אצבע חשובים בשאלה הסבוכה של גובה הפיצוי, המגיע למי שזכויות הקניין הרוחני שלו הופרו. ימים יגידו, אם המתווה שנקבע בפסק הדין מתווה את הדרך ב"שאלת המיליון" שכל תובע שואל את עצמו: "כמה כסף אקבל ביד אם אזכה?".

לפסק הדין בעניין רונית דגלי אומות בע"מ ואח' נ' רוני שטן ואח'

למדור: קניין רוחני

* עו"ד גיא קדם עוסק בקניין רוחני ובמשפט מסחרי ושותף במשרד גדעון קורן ושות'.


** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום קניין רוחני באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום קניין רוחני
ביטקוין – הדור הבא של מלחמות הפטנטים
עו"ד אורן רכס, צילום: דימה שבצנקו

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ