אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> המפקחת על הביטוח נדרשת להסדיר את נושא שמאיי הבית של חברות הביטוח

המפקחת על הביטוח נדרשת להסדיר את נושא שמאיי הבית של חברות הביטוח

מאת: זאב ולנר, עו"ד; שחר ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 18/04/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

"התכלית העיקרית של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח היא הגנה על המבוטחים. תכלית זאת עלולה להיפגע במצב הקיים, בו שומות רכב, המשמשות בסיס לתשלום תגמולי ביטוח, נערכות על ידי שמאי בית המועסקים כעובדים של חברות הביטוח. זהו ליקוי. למפקחת על הביטוח נתונה סמכות, מכוח חוק הפיקוח, לתקן את הליקוי. היא צריכה להפעיל סמכות זאת כדי לקבוע הסדר שיאזן כראוי, בהתאם לתכלית החוק, בין הצורך להגן על המבוטחים לבין הזכות של חברות הביטוח להעסיק שמאי בית."

בג"צ 7721/96 מיום 15.4.01

כך סיכם בית המשפט העליון החלטתו בעתירה אשר נמשכה מזה שנים אחדות, ואשר לא מצאה פתרון המקובל על כל הצדדים לדין, בהתאם להמלצת בית המשפט להגיע להסדר בהדברות.

איגוד שמאי הביטוח בישראל והמועצה הישראלית לצרכנות עתרו לבית המשפט העליון בבקשה כי יורה למפקחת על הביטוח לפעול לשינוי ההסדר הקיים בין חברות הביטוח לשמאיי הבית, ותאסור על חברות הביטוח להסתייע בשמאי בית לצורך שומת נזק שנגרם לרכב או להתערב בבחירת השמאי על ידי המבוטח או סוכן הביטוח שלו.

בית המשפט דן בשאלת סמכות המפקחת להתערב בהסדר הקיים בתחום שמאות הרכב, סמכותה להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת ביטוח לבין המבוטח, בכלל זה בתחום השמאות של רכב שנגרם לו נזק בתאונה, וכן גם בסמכותה להסדיר יחסים אלה באופן כללי.

חברות הביטוח טענו שחוק הפיקוח על עסקי הביטוח אינו מקנה למפקחת סמכות לשנות הסדר כללי שנקבע על ידי חברות הביטוח, אולם, כב' השופט יצחק זמיר קבע, שלשון סעיף 60)א'( לחוק הפיקוח אינה מגבילה את המפקחת לבירור תלונה אך ורק במסגרת המקרה המסויים נשוא התלונה, וכי סעיף 62 אף קובע במפורש כי המפקחת רשאית להורות על תיקון הליקוי שנתגלה "בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל".

התכלית של חוק הפיקוח היא להגן על המבוטחים מפני חברות הביטוח. ולפיכך, אם המפקחת מגיעה למסקנה, אגב בירור תלונה, כי עצם ההסדר הקיים בתחום שמאות הרכב הינו בגדר ליקוי, אם משום שאינו חוקי ואם משום שאינו ראוי מטעם אחר, יש בידה סמכות להורות לכל חברות הביטוח לתקן את הליקוי, כלשונו של סעיף 62)א( לחוק הפיקוח "בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה".

ביהמ"ש מעלה 3 דרכים לפתרון בעניין הפעלת סמכותה של הרשות: הראשונה, התערבות צרה בסמכות הרשות, דהיינו, הרשות תפעיל את סמכותה כפי שייראה לה לנכון בנסיבות המקרה, ללא התווית מסלול הפעולה על ידי בית המשפט. השנייה, דרך של התערבות רחבה, דהיינו, בית המשפט מצווה על הרשות להפעיל את סמכותה ומכתיב לה באופן מלא או חלקי, את המסלול בו תפעיל את סמכותה. הדרך השלישית, היא דרך הביניים, בה מצווה בית המשפט על הרשות, להפעיל סמכותה ומנחה אותה בהפעלת הסמכות, דהיינו, מצביע בפניה על הכיוון.

השופט זמיר סבר כי המצב, לפיו חברות הביטוח מעסיקות שמאיי בית הינו לקוי ובלתי ראוי, מבחינת ההגנה על המבוטחים. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי מן הראוי שבית המשפט יתערב באופן רחב ויקבע את תוכן ההסדר הרצוי בתחום שמאות הרכב, שכן יש להשאיר הדבר לשיקול דעתה של המפקחת, שתבחן בעניין ותחליט על בסיס מומחיותה וניסיונה.

בנסיבות דנן, החליט בית המשפט ללכת בדרך השלישית, היא דרך הביניים. קרי- להורות למפקחת לקבוע הסדר, לאחר שתשקול מחדש את שאלת ההסדר הראוי, לאור דברים שנאמרו ויאמרו על ידי בית המשפט בפסק דין זה.

בהתייחס לחוק יסוד: חופש העיסוק, הרי שהחוק אינו תומך בטענה שיש לרופף את הפיקוח על הביטוח, כל זמן שלא הוכח כי הפיקוח פוגע בחופש העיסוק, ואם הוא פוגע, כל זמן שלא הוכח כי הוא פוגע בחופש זה במידה העולה על הנדרש.

מעבר לכך, דווקא השינוי שהתרחש לאחרונה באופי המדינה, ברוח השוק החופשי, מגדיל את חשיבות הפיקוח. דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים, ובמקרה דנן, הרי הם המבוטחים. לפיכך, תפקידו של בית המשפט הוא לפקח על המפקחת שתמלא את התפקיד שהוטל עליה בחוק בהתאם לתכלית החוק.

להגנה על המבוטחים, שהיא תכלית הפיקוח כאמור, אורבות מספר סכנות. אחת מהן נובעת מעצם המבנה המוסדי של הפיקוח. הפיקוח על הביטוח הוא חלק מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הדבר נובע מן הצורך לפקח על ההון של חברות הביטוח, בין היתר כדי להבטיח את היציבות הפיננסית של חברות הביטוח. השיקול העיקרי בכך הוא הגנה על המבוטחים ומבנה זה הוא אמצעי להשגת תכלית זו. לכן חשוב שהאיזון הראוי, בין ההגנה הישירה על המבוטחים באמצעות ביטוח וחסכון, לא יופר בגלל שיקולים של שוק ההון.

סכנה אחרת לתכלית ההגנה על המבוטחים נובעת מן המבנה החברתי של הפיקוח. ציבור המבוטחים בניגוד לחברות הביטוח אינו מאורגן ואינו מקיים קשר עם המפקחת. במצב זה מתעורר חשש כי יופר האיזון הראוי שבין השמירה על היציבות הפיננסית של חברות הביטוח לבין הפיקוח על תכניות הביטוח והתכלית של הגנה על המבוטחים.

השופט זמיר סיכם את החלטתו וקבע כי לאור האמור לעיל, המפקחת על הביטוח אמורה להיות מודעת וערה במילוי תפקידה לתכלית העיקרית של חוק הפיקוח, כלומר, הגנה על המבוטחים. בית המשפט קבע, שמכוח פסק דין זה, המפקחת חייבת, לגבש הסדר בתחום שמאות הרכב, בהתאם לתכלית זאת. בגיבוש ההסדר, עליה להזהיר עצמה מפני הסכנות הטמונות במבנה המוסדי ובמבנה החברתי של הפיקוח ולאזן כראוי את האינטרסים והשיקולים הכרוכים בקביעת הסדר כזה.

בהמשך, ענה בית המשפט על שתי שאלות:

1. האם חברת הביטוח רשאית להעסיק שמאי בית? השופט משיב כי בירור החבות יכול להיעשות על ידי חברות הביטוח באמצעות עובדים של החברה. מן הראוי שהוא ייעשה על ידי מומחים לדבר. לכן, אין הגיון, ואף אין דין, המונע בעד חברת הביטוח להעסיק שמאי רכב כעובדים של החברה כדי שישמשו אותה לבירור חבותה.

2. האם שמאי בית כפופים לכלל בדבר ניגוד עניינים? שמאי הבית אינו מצוי במצב של ניגוד עניינים, כאשר כל תפקידו הוא לברר עבור חברת הביטוח את החבות של החברה כלפי המבוטח. אולם המצב שונה אם שמאי הבית הוא השמאי היחיד הקובע את שומת הנזק ושומה זאת אמורה לחייב גם את המבוטח. במצב כזה השמאי חב נאמנות גם לחברת הביטוח וגם למבוטח. זהו מצב של ניגוד עניינים ולכן הוא פסול.

אומנם, באופן פורמלי, שמאי הבית אינו קובע את שומת הנזק כשומה יחידה המחייבת את המבוטח. המבוטח רשאי תמיד לבקש לקבל שומה אחרת משמאי חוץ. אולם באופן מעשי, המצב שונה. השומה הנערכת על ידי שמאי הבית היא בדרך כלל השומה היחידה, אם בשל התחייבות המבוטח על כך לחברת הביטוח, אם מתוך חוסר מודעות המבוטח לאפשרות הגשת שומה עצמאית ואם מתוך סיבות אחרות.

די בכך כדי להצדיק ולהצריך הסדר של המצב הקיים על ידי המפקחת על הביטוח. ההסדר יוכל לקבוע סייגים להעסקת שמאי בית, לאור התכלית של חוק הפיקוח, ובלבד שיהיה מידתי.

לעיון בהחלטה המלאה לחצו בג"צ 7721/96 מיום 15.4.01

לעיון במאמרים ופסקי דין נוספים בנושאי ביטוח לחצו כאן

* כל המידע הכלול במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית ו/או אחרת המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ