נתפס עם כמות גדולה מאד של חשיש, אך ירצה עבודות שירות בלבד

"הדרך שעבר הנאשם מרשימה: מאדם שהיה מכור לסמים, לאלכוהול ולהימורים, הפך הנאשם לאיש משפחה, נגמל מהשימוש בחומרים אלה והוא עובד, לומד ודואג למשפחתו", נכתב בגזר הדין.

בית משפט השלום בירושלים גזר עונש קל יחסית על גבר בן 39 ממחנה הפליטים שועפט, שנתפס עם כ-8 קילוגרם חשיש ברכבו. על הנאשם הוטלו 5 חודשי עבודות שירות (בניכוי 3 חודשי מעצר), וכן מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל.  

בכתב האישום תוארו שני מקרים שבהם הנאשם ביצע עבירות על פקודת הסמים, שניהם מיולי 2015. על פי האישום הראשון, בזמן שנסע בכביש תל-אביב-ירושלים, נתפסו ברכבו של הנאשם כ-8.3 קילו של חשיש, מחולקים ל-8.5 יחידות, מוחבאים בדפנות תא המעטן.

באישום השני צוין כי הנאשם מכר לאדם אחר כ-25 גרם חשיש תמורת 900 שקל.

במסגרת הסדר טיעון, הוא הודה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר והספקת סמים מסוכנים. ההסדר נותר "פתוח" לעניין העונש, והצדדים הציגו טיעונים שונים בפני השופט שמואל הרבסט.

בגזר דינו, השופט הציג בהרחבה מספר תסקירים שערך שירות המבחן בעניינו של הנאשם לאורך יותר משנה. הנאשם – נשוי ואב לשלושה המתגורר במחנה פליטים – עבר טרגדיה לפני כשמונה שנים, כאשר בתו בת ה-4 נפטרה לאחר מחלה נוירולוגית, דבר שדרדר אותו לאלכוהול ולהימורים.

לאחר שנעצר, כך על פי שירות המבחן, הנאשם עבר תהליך ממושך ומשמעותי, שהוביל לשינוי מהותי באורחות חייו, וכיום הוא מתפקד באופן נורמטיבי, ומגלה רצון פנימי אמיתי להמשיך ולהיעזר בגורמים המטפלים.

לפיכך, שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר, שלא יאפשר לנאשם להשתלב בתעסוקה, המהווה גורם משמעותי להמשך שיקומו.

סנגורו של הנאשם טען שהוא עבר תהליך שיקומי יוצא דופן, במיוחד עבור מי שמגיע ממחנה פליטים, על כל המשתמע מכך. הסניגור אף ביקש להתחשב בכך שהנאשם שהה 3.5 חודשים במעצר, ו-5 חודשים במעצר בית מלא.

הנאשם עצמו אמר שהוא מתבייש במעשיו ובהרס משפחתו. לצדו הייתה רעייתו, שסיפרה כי הוא השתנה מאד, וביקשה להתחשב במשפחה במסגרת גזר הדין.

מנגד, המדינה ביקשה להטיל על הנאשם כ-42 חודשי מאסר בפועל, לנוכח כמות הסם וחומרת העבירות.

לסטות לצורך שיקום

השופט הרבסט השתכנע כי אכן, חרטתו הכנה הובילה את הנאשם לתובנות חדשות בנוגע למצבו ולהתמכרויות מהן סבל, והוא השקיע מאמצים לחזור למוטב.

השופט אף זקף לזכות הנאשם את הודאתו ושיתוף הפעולה עם רשויות החוק, שחסכו מזמנם של כל הנוגעים בדבר, והזכיר גם את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שהשפיעו על ביצוע העבירות.  

בהקשר זה השופט ציין כי "הדרך שעבר הנאשם מרשימה: מאדם שהיה מכור לסמים, לאלכוהול ולהימורים, הפך הנאשם לאיש משפחה, נגמל מהשימוש בחומרים אלה והוא עובד, לומד ודואג למשפחתו".

עם זאת, השופט סבר שלא ניתן להתעלם מחומרת העבירות ומהשפעתן על החברה והציבור. בסיכומו של דבר, השופט סבר כי "האיזון הראוי בין חומרת העבירות, שיקול ההרתעה - שעודנו חיוני, הן ביחס לנאשם והן ביחס לציבור, ניתן לסטות ממתחמי הענישה לצורך שיקום הנאשם, אך לא ניתן להימנע מהטלת עונש שיהיה בו רכיב של מאסר, ולו בעבודות שירות".

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין