מאת: עו"ד קרן מרץ
לפסק הדין בעניין יהודאי נ' סלומון
גננית, שביצעה עבודות גינון בביתו של לקוח פרטי, נפלה לתוך פיר בעומק של 2 מ' ונחבלה. בתביעה שהגישה נגד הלקוח, שכמובן ניסה להטיל עליה את האשמה, פסק ביהמ"ש לטובתה.
ביוני 2005 שכר בעל דירת גן בירושלים גננית לביצוע עבודות בגינתו. הגננית הגיעה למחרת החתימה על הסכם העבודה יחד עם פועל לביתו.
היא הורתה לפועל להפעיל את החרמש החשמלי, והיא - מצידה - החלה לסגור את כל הפתחים והחלונות של הבית, כדי למנוע את כניסת הלכלוך הרב שיוצר החרמש. הגננית גם נכנסה לתוך הסלון כדי לסגור את דלת הזכוכית המפרידה בין הגינה לבית, ולפתע מצאה עצמה שכובה בתוך פיר שהיה פעור בין המזנון לדלת, נאנקת מכאבים והמומה.
הפועל שמצא אותה זמן קצר לאחר מכן, הזעיק אמבולנס והיא פונתה לביה"ח שערי צדק, שם אובחן לה שבר בחוליה בעמוד השדרה. בביטוח לאומי נקבעו לה 7.5% נכות.
הגננית, שנאלצה לעבור טיפולי פיזיותרפיה ממושכים, הגישה תביעה נגד הלקוח לבימ"ש השלום בירושלים, וטענה כי עליו לשאת במלוא האחריות לתאונה ולפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה.
לטענת הלקוח, הוא לא מצא לנכון להזהיר אותה בנוגע לבור, שכן כל מי שנכנס לדירה אמור להבחין בו, מה גם שלא העלה בדעתו שהגננית תעבור באזור הסלון. לטענתו, משהגננית בחרה להידחק למקומות שאינם רלוונטיים לביצוע עבודתה, אין לה להלין אלא על עצמה.
לדבריו, הגישה לאותו פיר שנמצא בין מזנון לדלת זכוכית, חסומה בעציץ גדול, ואף הציג תמונות כראייה. התובעת הכחישה את קיומם של החסמים וטענה שהלקוח הזיז את העציץ במכוון לאחר התאונה.
מרווח מסוכן
השופטת יעל ייטב קבעה, שעל הנתבע, שהזמין את התובעת לעבוד בביתו, מוטלת החובה למנוע ממנה נזק. בהתאם, היה עליו להזהיר אותה על קיומו של אותו פתח שבין המזנון לדלת הזכוכית אך הוא לא עשה כן, ולכן, במקרה הטוב, נראה שעצם את עיניו לסכנה.
לפי השופטת, אין זה סביר שאדם המצוי בבית ייפול לתוך חלל בעומק של 2 מטר, וניתן לצפות שפער הגבהים בין הסלון לפיר הוא מסוכן. לדבריה, נראה שהנתבע היה מודע לסכנה ולכן הציב את העציץ, אך גם העציץ לא מנע את הסכנה, כיוון שנותר שם מרווח מסוכן.
השופטת, שקבעה כי הנתבע הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת, הוסיפה שניכר שזו רצתה לבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר, ואין מקום להאשימה רק משום שלא ידעה על הסכנה הטמונה במקום.
לבסוף, חייבה השופטת ייטב את הנתבע לשלם לתובעת 61 אלף שקל כאמור, בנוסף לשכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי.
כדאי לדעת: בעל או מחזיק במקרקעין אחראי ליידע את באי ביתו, בין אם הם מוזמנים ובין אם לא, בדבר כל מפגע או מכשול מסוכן המצויים בתחומי המקרקעין. לכן, כאשר קיים מכשול מסוכן כמו פיר או בור, יש לדאוג לסגירתם או לכל הפחות לגדרם ולהציב שלטי אזהרה ברורים. הטענה שמדובר במפגע שניתן להבחין בו אינה יכולה להתקבל, שכן יש להזהיר במפורש מפני המפגע ולמנוע את הגישה אליו.
לפסק הדין בעניין יהודאי נ' סלומון
למאמר "בעלות מקצוע: יש דבר כזה?" באתר "המקצוענים"
* עו"ד קרן מרץ עוסקת בדיני נזיקין.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.