השופטת נועה חקלאי התחשבה במצבו האישי והרפואי של הנאשם, שלפני כשנה הודה והורשע בגידול מספר רב של שתילי קנביס, והטילה עליו באחרונה מאסר על תנאי בלבד.
באוגוסט 2014 מצאה המשטרה בגינה הצמודה לביתו של אדם כבן 43 מספר רב של שתילי קנביס במשקל כולל של מעל 400 גרם. בחיפוש בבית עצמו נמצאו כלים המשמשים להכנת סם: בקבוקים בגדלים שונים, מדי טמפרטורה ופנסים.
באפריל 2016 האיש הודה והורשע בגידול וייצור קנביס והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר.
מהתסקיר עלה כי שהנאשם רווק, מתגורר בבית הוריו וממעט לצאת מהבית. הוא סיים 8 שנות לימוד בלבד ולא גויס לצה"ל עקב מחלה נפשית של מאניה-דיפרסיה, אינו עובד, אושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי ומתפרנס מקצבת נכות של הביטוח הלאומי.
שירות המבחן התרשם שהנאשם פיתח תלות פיזית ומנטלית בסם ושאין לו מוטיבציה להיגמל, כך שהסיכוי שהעבירה תחזור על עצמה בעתיד גבוה. מאחר שהנאשם לא הביע רצון כלשהו להשתלב בהליך גמילה, השירות לא המליץ על תוכנית טיפולית כלשהי.
המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד נופר לוי והמתמחה רפי עמוס, עתרה להטיל על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים של מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון. היא הדגישה כי בהיעדר פוטנציאל שיקומי יש להשית עליו עונש משמעותי על מנת להרתיעו.
בא כוח הנאשם, עו"ד משה זכות, עתר להסתפק במאסר על תנאי. הוא הדגיש את מצבו הרפואי של האיש וציין כי למרות קשייו האישיים הוא תומך בהוריו החולים. עוד ציין עו"ד זכות כי הנאשם אינו מסוגל לעבור הליך גמילה ואינו כשיר לבצע עבודות שירות. הוא סיכם כי על אף השימוש בסם, הנאשם אינו מזיק לחברה, וההליך המשפטי עצמו היווה עבורו גורם מרתיע.
הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו וציין כי היה רוצה להיגמל אך אינו מסוגל וגם אמו ביקשה את רחמי בית המשפט.
תמרור אזהרה
השופטת נועה חקלאי מבית משפט השלום בקריית גת הדגישה בפתח דבריה את חומרת העבירה של גידול סמים: "דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה...נפיצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי המשפט העוסקים בתחום זה".
לדבריה, האיסור על גידול סמים מסוכנים נועד למנוע הכנסת סם חדש למערכת ההפצה של הסם, שכן אין לדעת לאן יגיע הסם ומה ייעודו. מסיבה זו, המחוקק לא הבחין בין גידול לצריכה עצמית וגידול שלא לצריכה עצמית, בניגוד להבחנה הקיימת לעניין השימוש בסם.
השופטת ציינה שכמות הסם שגידל הנאשם אינה מבוטלת אך נראה שכולו יועד לשימושו העצמי. היא ציינה כי מעיון בפסיקה במקרים דומים ניכר שטווח העונשים רחב ונע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל.
השופטת הביאה בחשבון את העובדה שהנאשם לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה, שאין לחובתו הרשעות קודמות בתחום הסמים ושהוא מעולם לא ריצה עונש מאסר. כמו כן, השופטת התחשבה במצבו הרפואי והאישי, בכך שהוא גר עם הוריו ותומך בהם ובעובדה שאינו מסוגל להיגמל מהסם. מאידך ציינה השופטת כי יש סיכון גבוה שהנאשם יעבור עבירות דומות בעתיד.
בנסיבות אלה כתבה השופטת שלא מצאה לנכון לגזור על הנאשם מאסר בפועל אך כן להטיל עליו מאסר על תנאי "שישמש תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד".
בסיכומו של דבר יצא הנאשם עם עונש קל יחסית של 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1,500 שקל ופסילת רישיון לחצי שנה.
לגזר הדין המלא
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין