ב-2013 הועלה הגיל המינימלי לנישואין מ-17 ל-18. עם זאת, החוק התיר לבית המשפט לאפשר נישואין גם לפני כן, בנסיבות מיוחדות. במקרה שנדון לאחרונה, השופט שוכנע שמדובר בנערה אחראית שמבינה למה היא נכנסת.
השופט אורן אליעז מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את בקשתה של נערה בת 17 להינשא לבחיר ליבה, לאחר שהגיע למסקנה כי "בנסיבות העניין, טובת המבקשת לא תפגע כתוצאה מנישואין אלו, אלא ההפך הוא הנכון".
הנערה-המבקשת היא ילידת אוקטובר 2001. במועד הנישואין שנקבע תהיה בת 17 וארבעה חודשים. משפחתה משתייכת למגזר החרדי. בני המשפחות של השניים הגיעו להסכמות בנוגע לתנאי הנישואין, והסיוע שכל אחד מבני הזוג המיועדים יקבל ממשפחתו.
חוק גיל הנישואין התיר בעבר נישואין החל מגיל 17, אולם בתחילת שנת 2013 הועלה הגיל ל-18. עם זאת, בית המשפט הוסמך להתיר נישואין של קטינים מעל גיל 16 בתנאי שקיימות "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את העניין.
בני משפחתה של המבקשת סיפרו שהיא זו שביקשה להתחיל את שלב השידוכים בחייה. בתחילה הם חשבו שמוטב לחכות, אולם בהמשך, לדבריהם, השתכנעו שהיא בוגרת ומוכנה נפשית לנישואין, ולכן קידמו את העניין ומצאו שידוך ביוזמת סבתה, שבסופו של דבר התברר כמוצלח.
המבקשת ומשפחתה סיפרו שלאחר לימודי התיכון היא מתכננת ללמוד הנהלת חשבונות. עוד נטען כי הורי החתן מבוססים כלכלית, ושתי המשפחות יתמכו בבני הזוג, חומרית ורגשית.
החתן המיועד סיפר שלא היה מעלה בדעתו לפעול בניגוד לחוק, וטען כי הצדדים נקלעו לסיטואציה בה עליהם לפנות לבית המשפט כדי לעמוד מחד בדרישות בחוק, ומאידך בדרישות ההלכה לערוך נישואין זמן קצר אחרי אירוסין.
עובדת סוציאלית שערכה תסקיר בעניין, אמנם התרשמה לחיוב מהמבקשת ובני משפחתה, אך יחד עם זאת ציינה כי לא מצאה נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות לדחות את הנישואין עד לגיל המותר בחוק.
נציגת היועמ"ש לממשלה התנגדה לבקשה, בהתבסס על חוק גיל הנישואין ועל הנחיות היועמ"ש לפיהן ככלל, בהיעדר נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין, יש להתנגד לבקשות מסוג זה. נציגת היועמ"ש אף טענה כי הצורך להישמר מאיסורים הלכתיים אינו נחשב "נסיבות מיוחדות".
לעומת זאת, מטעם המבקשת נטען כי המונח "נסיבות מיוחדות" ריק מתוכן, ובעוד שמתסקיר העו"ס עולה כי המבקשת בשלה לנישואין, לא ברור מהו הנימוק להתנגדות.
דחייה פירושה ביטול
בדומה לתסקיר העו"ס, נראה שגם השופט אליעז התרשם שהמבקשת מתנהלת באחריות, רצונה הרגשי מגובש, והיא מבינה את משמעות כניסתה לנישואין והקמת משפחה.
השופט אף הפנה לכך שלפי פסיקת בתי המשפט, אמות המידה להמליץ על נישואי קטינה הם מהלך חיים נורמטיבי, רמת בשלות של בני הזוג, בסיס כלכלי סביר ומערכת הדדית נורמטיבית של בני הזוג ומקובלת בסביבתם הטבעית – אמות מידה שכולן מתקיימות במקרה הנוכחי.
כמו כן, השופט הבהיר כי מצד היועמ"ש למעשה אכן לא הועלתה סיבה קונקרטית לדחיית הבקשה למעט הוראות החוק. אלא שהחוק גם מעניק לבית המשפט שיקול דעת בבחינת הבקשה.
בנוסף לכך, לאחר ששוחח עם הצדדים, השופט שוכנע כי בזמן האירוסין הם לא ידעו שהחוק השתנה, כך שמדובר בטעות שנעשתה בתום לב. השופט אף הבהיר כי דחיית הבקשה תוביל למעשה לביטול החתונה, שכן השניים לא יוכלו להמשיך להישאר בקשר.
במצב זה, השופט סבר שיש לאפשר את הנישואין, היות שהנזק שייגרם למבקשת מבחינה תדמיתית, חברתית ואף רגשית, גדול מהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מנישואיה בעודה קטינה.
לקריאת פסק הדין ה"נ 21298-12-18
· ב"כ המבקשת: עו"ד מאיר הלר
· ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי
עו"ד אורי דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין