לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
בית המשפט לענייני משפחה בקריות חייב אישה שהוכרה ע"י בית הדין הרבני כסרבנית גט, לפצות את בעלה ב 200,000 שקלים בגין הנזקים שנגרמו לו והפגיעה באוטונומיה, וקבע - יש לכבד רצון בן זוג לסיים את הקשר הזוגי.
הצדדים נישאו לפני כ- 33 שנה ואין להם ילדים משותפים. בשנת 1986 הגיש הבעל תביעת גירושין על רקע עקרותה של האישה והסכסוכים בין בני הזוג, אך התביעה נדחתה והבעל חויב לשוב לשלום בית. בשנת 2003 נפרדו הצדדים סופית והבעל הגיש לבית הדין הרבני תביעה לחייב את האישה בגט בה טען כי הוא מעוניין להתגרש מאחר ואשתו אינה יכולה להביא ילדים. למרות סירוב האישה לגירושין, פסק בית הדין כי היא מחויבת לקבל גט, וערעור שהגישה האישה לבית הדין הרבני הגדול נדחה, אך למרות זאת , האישה לא התייצבה לסידור הגט והוכרזה בשנת 2006 כסרבנית גט, כאשר עד היום הצדדים עודם נשואים.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקריות, דרש הבעל לחייב את האישה לשלם לו פיצויים של 1,411,300 שקלים בגין סרבנותה. לטענתו, הסיבה האמיתית לרצונה של האישה להישאר נשואה לו, היא העובדה כי בשל נישואיהם היא מקבלת כשליש מקצבת הנכות שלו (1,000 שקלים בחודש), וכי בסירובה היא גורמת לו לנזק נפשי ובריאותי עצום, צער, עוגמת נפש, דיכוי יכולת להינשא שוב ולהוליד ילדים, ונזקים ממוניים, ובכלל זאת הפסד קצבה מהמל"ל , הפסד זכויות בעמידר, הוצאות נסיעות, הפסד ימי עבודה והוצאות רפואיות.
האישה טענה כי היא מעוניינת בשלום בית ואינה מעוניינת להתגרש וכי היא עדיין אוהבת מאד את בעלה.
ההחלטה להיפרד - חירות של כל אדם
השופטת מרינה לוי קיבלה את התביעה באופן חלקי. נקבע, כי תופעת סרבנות הגט הוכרה ככזו העשויה להקים תביעה נזיקית מכוח עוולת הרשלנות ומכוח עוולת הפרת חובה חקוקה, וכי במקרה זה האישה יכולה היתה לצפות כי ייגרמו נזקים לבעלה, וזאת מאחר ובני הזוג פרודים מזה כ 8 שנים, אך היא ממשיכה לקבל חלק מקצבת הנכות שלו, מסרבת להגיע לדיונים ומעלה טענות שונות ומשונות לגבי סירובה לגט.
לעניין הנזקים הממוניים שנגרמו לבעל, נקבע כי ההפסד הממוני אשר הוכח הינו קבלת קצבת נכות מופחתת וכי בנוסף לכך, הוא זכאי לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה שלו.
"הבחירה להיות נשוי לאדם אחר או לחדול מלהיות נשוי לו הינה בחירה אישית הנמנית על חירויות הפרט של כל בן אנוש. מקום בו אדם מבקש לסיים את הקשר הזוגי , ואין המדובר בפליטת פה רגעית, אלא ברצון ברור, עקבי ומתמשך, אין בן הזוג יכול, אלא לכבד רצון זה, גם אם הוא אישית היה חפץ בהמשך הקשר" כתבה השופטת.
נקבע, כי משנפגעה חירותו של הבעל, הוא זכאי לפיצוי אותו יש לחשב משנת 2003 - מועד הפירוד בין הצדדים, וכי בנסיבות המקרה, זכאי הבעל לפיצוי של 25,000 שקלים לשנה, ובסך הכל 200,000 שקלים. בנוסף, חויבה האישה לשלם לבעל הוצאות משפט ושכ"ט של 20,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.