- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
האם צוואת המנוח הינה צוואה תקפה של שכיב מרע?
לפסק הדין בעניין א' ש' ואח' נ' אי ש'
בית המשפט לענייני משפחה ענה על השאלה בשלילה כשדחה התנגדות למתן צו ירושה שהגישו אחיותיו של המנוח, אשר לטענתן, ציווה בעל פה ערב מותו, להוריש להן את כל רכושו בחלקים שווים ולהדיר את רגלי בת זוגו מהרכוש.
לאחר שנפטר בן זוגה וידועה בציבור בעשרים השנה האחרונות, הגישה בת זוגו בקשה למתן צו ירושה. בעקבות התנגדות אחיותיו למתן צו הירושה לבת הזוג, הועבר התיק לביהמ"ש לענייני משפחה.
אחת מאחיותיו של המנוח טענה, כי בעת שהגיעה לבקרו שעה שאושפז בבית החולים, אמר לה המנוח כי המשיבה 'עושה לו את המוות' ורוצה את כל רכושו, בעוד שהוא מעוניין כי הרכוש יועבר לאחיותיו ויתחלק ביניהן שווה בשווה. לטענתה, כשחזרה לביתה מהביקור, ייעץ לה בנה להעלות את הדברים על הכתב ולחתום על המסמך, ולאחר מכן הוסיף גם הוא את חתימתו. לטענת האחיות, דברי המנוח לאחות הם צוואה בעל פה, ולמרות ששני העדים (האחות ובנה) לא חתמו יחדיו על המסמך, ניתן להכשיר את הפגמים בצוואה בהתאם לחוק הירושה.
בת הזוג טענה מנגד, כי לא מדובר בצוואה בעל פה, שכן המנוח לא נכנס להגדרת "שכיב מרע" כיוון שלא ידע שהוא עומד למות. עוד טענה, כי האחות בדתה את הדברים, וכי הקשר בין המנוח לאחיותיו היה רופף ועכור כך שלא ייתכן שרצה לחלק ביניהן את עזבונו.
השופט נפתלי שילה קבע, כי התנאי הבסיסי והמקדמי לכך שהמסמך ייחשב כצוואה בעל פה, שהוא- גמירות הדעת לצוות- לא התקיים במקרה זה. נקבע, כי המנוח שהיה בהכרה וצלילות עד יומו האחרון, לא ביקש כי יזומן אליו עורך דין על מנת לערוך צוואה, ואף לא אמר לאף אחד מן העדים, כי המדובר בצוואה.
עוד נקבע, כי גם בהנחה שהמנוח אכן אמר את הדברים וכוונתו הייתה לצוות את רכושו לאחיותיו, הרי שאינו נכנס לגדר "שכיב מרע", שכן כלל לא ידע שקיצו קרב ובא, שכן אושפז בבית החולים עקב כאבים בפה, ואף אחד, עד ליומו האחרון, לא חשב שהוא עומד למות עקב כך. היינו, גם אם אובייקטיבית היה המנוח במצב של שכיב מרע העומד מול פני המוות, הרי שלא הוכח כי הוא ידע על כך סובייקטיבית וצפה פני מותו.
עוד נפסק, כי גרסת האחות ובנה אינן אמינות וכי לאור הנתק הממושך בין המנוח לחלק מאחיותיו, לא הגיוני כי יצווה להוריש את עזבונו בחלוקה שווה ביניהן.
השופט הוסיף, כי הגם שיחסי המנוח ובת זוגו לא היו "גן של שושנים" הרי שחיו יחדיו תחת קורת גג אחת והיו ידועים בציבור במשך שנים רבות ולפיכך זכאית בת הזוג לירושתו.
- ב"כ המבקשות: עו"ד דורי שוורץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד בועז קראוס
לפסק הדין בעניין א' ש' ואח' נ' אי ש'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
