נדחה בן זוג שדרש לעצור מכירת דירה בתמורה לתשלומי איזון

בני זוג נפרדו ועלתה מחלוקת איך לחלק את שלושת הנכסים המשותפים, בהם דירת המגורים. עמדת האיש כי יש לו זכות קדימה לקנות את חלקה של האישה בדירה נדחתה. הנכס יצא למכירה בשוק החופשי

סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט שאול שוחט דחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם על החלטה שלפיה אין לו זכות קדימה לרכוש את חלקה של אשתו לשעבר בדירת המגורים המשותפת, בה הוא מתגורר מאז הפרידה. האיש טען כי זכות הקדימה שלו גוברת על זכותה של האישה לפרק את השיתוף בדירה באמצעות מכירתה בשוק החופשי. ביהמ"ש  קבע שלעמדת האיש אין בסיס בפסיקה.

בני הזוג לשעבר נישאו ב-2010 והביאו לעולם שני ילדים. מאז ינואר 2021 הם מנהלים הליכים משפטיים שונים, בין היתר במסגרת תביעה של האישה לאיזון משאבים ולפירוק השיתוף בשלושה נכסי נדל"ן משותפים: דירת המגורים (בה גר כיום האיש), דירה נוספת וחנות.

בין השניים הייתה מחלוקת איך יבוצע פירוק השיתוף. האישה עתרה לבית המשפט למשפחה בתביעה לפירוק השיתוף בכל נכסי הנדל"ן על דרך של מכירתן בשוק החופשי למרבה במחיר. האיש טען מנגד כי על  3 נכסים להתחלק בין הצדדים תוך ביצוע תשלומי איזון לפי שוויים כפי שהוערך על ידי שמאית מטעם בית המשפט. האיש הציע כי אחד מהם יקבל את דירת המגורים (וימשיך לשאת במשכנתא שחלה עליה) ואלו הצד השני יקבל את הדירה הנוספת והחנות וכן תשלומי איזון.

לדבריו, חוק המקרקעין קובע כי בן זוג לא יכול למכור את חלקו בדירת מגורים לפני שהציע לבן הזוג השני לרכוש אותה. לשיטתו, לאור זכות הקדימה המוקנית לו ומשהודיע על רצונו לממש אותה, לא ניתן להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים באופן שהיא תימכר לצד שלישי. האישה לא הסכימה להצעת האיש.

בית המשפט למשפחה פסק כי פירוק השיתוף בכל הנכסים המשותפים לצדדים ייעשה באמצעות מכירתם בשוק החופשי. בפסק הדין נדחתה פרשנות האיש בנוגע לזכות הקדימה והובהר כי זכות הקדימה של האיש באה לידי ביטוי בכך שכשתתבצע מכירה בשוק החופשי, במסגרת ההתמחרות הוא יוכל להשוות למחיר הגבוה ביותר שיציע צג ג' וכך לזכות בנכס. עוד הובהר כי האיש אינו יכול לכפות על האישה שהנכסים לא ייצאו למכירה בשוק החופשי.

בבקשת רשות ערעור טען האיש כי לא ניתן להציע את הדירה לרכישה לצד שלישי כשאחד מבני הזוג מודיע על רצונו לממש את זכות הקדימה ולרכוש את חלקו של האחר.

מכר כפוי

השופט שאול שוחט, דחה את הערעור. הוא הבהיר כי לפי חוק המקרקעין הכלל הוא ש"במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה...יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון".

הוראה נוספת בחוק המקרקעין עוסקת בזכות קדימה בין בני זוג בנכסים משותפים, קובעת כי באותם נכסים " לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן-זוגו."

השופט קבע שאין בסיס לעמדת האיש שלפיה כשאחד מבני הזוג מביע רצון לממש את זכות הקדימה, תסויג זכותו של בן הזוג האחר לפעול לפירוק השיתוף בנכס. הוא הדגיש שחוק המקרקעין אינו מעניק לשותף במקרקעין, שהשיתוף בהם מפורק במסגרת הליך לפירוק שיתוף, זכות קדימה לרכישת חלקו של שותפו. הסעיף הנוגע לזכות הקדימה עוסק במכר רצוני של מי מהשותפים ולא במכר כפוי כמו בהליך לפירוק שיתוף, הסביר השופט.

האיש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

• ב"כ האיש: עו"ד אורי זמברג
• ב"כ האישה: עו"ד דנה מנצור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין