המחבר מציג במאמרו את הליך הגישור כמנגנון יעיל וחסכוני לפתרון סכסוכים בענף הבניה. הוא דן במאפייני ההליך וביתרונות הגלומים בו. כמו כן מתאר המחבר ומדגים את שיטת עשרת השלבים לניהול הליך גישור אופייני.
רכישת יתרון יחסי בענף הבניה – כיצד?
תחומי הבניה והתשתיות מהווים את עמוד התווך של הכלכלה הישראלית. בימים של שגשוג בהם רווה ענף הבניה נחת יחסי יבוא הדבר לידי ביטוי במאזן העסקי של חברות רבות ובחיי כל אחד מאתנו. בימי מיתון, מורגש הדבר במשק בכלל, ובקרב הגורמים הפעילים בו, בפרט.
יחד עם זאת, ענף הבניה מהווה ענף הפועל בהיקפים רחבים בהשוואה לענפים אחרים. הפעילות בו עתירת סיכונים וחוסר וודאות. מהנדסים רבים יסכימו בוודאי עם הלקח כי לא פגשו כמעט בפרויקט אשר התנהל, ובוודאי כזה שהסתיים, בהתאם לכל הציפיות אשר הונחו בתחילתו.
אם-כן ענף הבניה ותחום התשתיות מאופיינים במערכת דינמית. מערכת זו מחייבת יכולת התמודדות יעילה עם שינויים ובעיקר עם קונפליקטים. המונח "שינויים" שגור בפי כל העוסקים בתחום ומהווה את כורח המציאות: שינוי בכמויות חומרים, שינויים בלוח זמנים, שינוי מצב עקב אירוע עסקי של אחת החברות הקשורות בפרויקט וכלשכן בשל התפתחות מדינית או ביטחונית, עיכוב או שלילת היתר שניתן – כל אלו מחייבים התמודדות של מנהלי הפרויקט והשותפים לו במהלך ביצוע החוזה.
בעוד פלאי הטכנולוגיה מסייעים בפריצת וסלילת דרכים חדשות ואיתנות יותר לביצוע הפרויקט אזי אין לומר כי התקדמות משמעותית דומה אירעה במהלך השנים ביחס לטיפול שלנו בקונפליקטים וסכסוכים. כאשר מדובר בסכסוכים, באי-הסכמות נערכת ההתמודדות על דרך הביקורת, האשמה הדדית וגישה חוקית-כוחנית. גישה זו מובילה למבוי סתום, מתוח ונתק. מאזן זה סולל את הדרך לבתי-המשפט ולסכסוכים רבים.
ניהול הקונפליקטים הרבים על בסיס תחרותי על רקע של "יתרון העוצמה" האישית מחייב השקעת משאבים רבים שלא הוקצאו מראש בפרויקט: זמן רב אשר עולה בעיכוב ביצוע הפרויקט, חיפוש אחר קבלני משנה חדשים, הוצאות שכר-טרחה, מחיר יקר של יחסים עסקיים, התמודדות עם נפגעים נוספים מהסכסוך, לדוגמה, בנק המשמש בתפקיד של מלווה פיננסי או דיירים שזמן כניסתם ליחידות הדיור נדחה, מחיר של מוניטין נשחק ומחירים רבים אחרים. ביטוים של מחירים אלו מופיע בשורה התחתונה – פרויקט לא רווחי או פרויקט בהפסד.
המסקנה העולה מדברים אלו הנה כי חיסכון במשאבים אשר מוקדשים לניהול קונפליקטים וסכסוכים משפטיים לצד יכולת עדיפה בהתמודדות יעילה ומוצלחת יותר עימם ישפר את התוצאות העסקיות של הפירמה. הוא יתרום לשמירת המוניטין וטיפוחו ולא פחות חשוב יהיה בו כדי לשמור על צלילות דעתם ובריאותם של הגורמים השותפים לצד יכולתם להמשיך והתרכז בטובת העסק בעתיד במקום ניהול מאבקים קשים ביחס לתקינות פעולותיה בעבר בבתי המשפט או בהליכי הבוררות.
גישור – מהו?
הגישור הנו הליך בו נפגשים הצדדים לעימות או סכסוך עם צד שלישי נייטרלי, המגשר אשר מסייע בידם ליישב את חילוקי הדעות מבלי להכריע בהם. הגישור מאפשר למעשה ניהול משא-ומתן ענייני בסיועו של גורם חיצוני, אובייקטיבי בעל מיומנויות בתחום יישוב סכסוכים ובתחום הבניה בפרט.
הגישור הנו הליך חוקי אשר זוכה לעידוד רב מטעם מערכת בתי המשפט ומהווה חלופה איתנה וראויה לניהול הסכסוכים בבתי-המשפט.
סיומו של הליך הגישור בהסכם לו ניתן לתת תוקף של פסק-דין, גם אם הפניה להליך הגישור נערכה עוד טרם הגשת כתב תביעה או בקשה אחרת לבית-המשפט.
עלותו של הליך הגישור ביחס לעלויות הכרוכות בניהול סכסוך בבית-המשפט נמוכה בהרבה והוא עשוי לתת תוצאה הסכמית, מקצועית וסבירה בנסיבות העניין.
הוראות החוק קובעות גם מי רשאי להיות מגשר. בין השאר, נדרשות מן המגשר 5 שנות ניסיון לאחר קבלת התואר האקדמי וכן הכשרה מקצועית בתחום הגישור. גישור מקצועי מקנה בידי הצדדים הנוטלים בו ערך רב מעבר לסיועו בפתרון הסכסוך: הכבוד ההדדי תופס מקומו במקום מערכת היחסים המעורערת, הפתרון המתגבש הנו פרטי לצדדים במובן שהוא מתאים להם ולנסיבות העניין במקום פתרון הנגזר מהוראות חוק נוקשות ולא פחות חשוב – בידיהם לכתוב את "פסק-הדין" שלהם, היינו את ההסכם המתאים להם לפתרון הסכסוך.
מערכת הפתרונות היא רחבה ומאפשרת לצדדים לבחון מה ניתן לעשות "מחר" במקום להמשיך ולהתנצח על "יום האתמול" שעבר ולא ניתן לשנותו.
"גשרים" – המרכז לגישור ולבוררות ליד איגוד המהנדסים בע"מ הוקם המטרה לתת שירותי גישור והליכים אחרים לפתרון סכסוכים כהליך הבוררות לגורמים השונים בתחומי הבניה והתשתיות. איגוד המהנדסים ומרכז "גשרים" אף הוזמנו לחתום על אמנת הגישור בעסקים בטקס חגיגי שנערך בבית נשיא המדינה השנה. במעמד זה נחתמה אמנת הגישור בעסקים גם על-ידי לשכת עורכי-הדין, התאחדות התעשיינים בישראל וגורמים מרכזיים נוספים במשק הישראלי.
יישום הליך הגישור מתאים ביותר לענף הבניה בו הקונפליקט ומשבר בביצוע הוראות ההסכם הנו מצב המתקיים לא פעם במהלך ביצוע פרויקט. בשלב בו מתקיים עיכוב בביצוע העבודות או ביצוע שנערך שלא לשביעות רצון המזמין, בעיה עם לקוח או ספק עשוי להתרחש אחד משני התרחישים הבאים:
הצדדים מנהלים משא-ומתן ומיישבים את הקונפליקט.
הצדדים אינם מנהלים משא-ומתן או מנהלים משא-ומתן המסתיים ללא הסכמה או בעימות אישי ו/או משפטי.
ניהול משא-ומתן לפתרון קונפליקטים מחייב שליטה במיומנויות תהליך משא-ומתן שיש בו כדי להסתיים בהבנה; ניהול משא-ומתן המבוסס על כוח ונוקשות, על עמדות ויריבות הנו משא-ומתן תחרותי אשר מוביל, כמעט במסלול ידוע מראש, לסכסוך.
לא פעם מקורם של סכסוכים הנו בתקשורת לקויה בין צדדים. במקרים רבים ניתן לראות כיצד היה ניתן להימנע מן העימות, או לפתור אותו בעודו באבו. במקרים אלו ניהול המשא-ומתן נערך על בסיס של תחרות ולא על בסיס של התמודדות משותפת שיש בה כדי להועיל לצדדים. הגישור מציע משא-ומתן מסוג ואיכות אחרים.
באותם מקרים בהם משא-ומתן ישיר בין הצדדים לא הוביל ליישוב הסכסוך ראוי לפנות להליך הגישור במקום להשאיר סכסוך בלתי פתיר או להעביר את הסכסוך לערכאות השיפוט.
היריעה כאן תקצר מלתאר את החסרונות הטמונים בניהול סכסוכים בענף הבניה בבתי-המשפט כאמצעי קודם למשא-ומתן ולהשתתפות בהליך הגישור. די בכך כי נאמר שהכרעת הדין תינתן כעבור שנתיים ואולי חמש, כי הזמן הנדרש מן הצדדים הוא רב, הוצאות המימון יקרות, מוניטין העסק נשחק והשחיקה האישית בניהול עניין על דרך הסכסוך במשך שנים גורם גם לשחיקה אישית. לכל זאת יש להוסיף את העובדה כי הכלים העומדים לרשות השופט היושב בדין הנם בראש וראשונה כלים משפטיים נוקשים שאינם מתאימים בהכרח לאורך החיים בענף הבניה. ואם בכך לא די הרי קיים סיכוי של יותר מ – 80% כי במקום הכרעת הדין תושג פשרה כספית אותה (ואף איכותית ממנה) ניתן היה אף להשיג קודם לכן ובהשקעה נמוכה בהרבה בניהול הסכסוך.
אם-כן פניה להליך גישור הנה צורך לכל גורם בענף הבניה המעוניין בפתרון של הסכסוך ושיפור של התוצאות העסקיות שלו. זו במה לכל מי שאכן מאמין שיש כי סכסוכים צריך לפתור בבית ומהר וכי לשם האישי והמקצועי חשיבות. הליך הגישור עשוי לתת פתרון סביר הוגן בנסיבות העניין תוך תקופה קצרה וכי מה נדרש לנו יותר מכך?
שלבי "דרך גישור להסכם" בענף הבניה
הספר "דרך גישור להסכם" אשר חובר על-ידי מחבר מאמר זה (הוצאת "דרכים", התשס"א – 2001) מתאר ומדגים את שיטת 10 השלבים לניהול הליך הגישור ופתרון סכסוכים כפי שפותחו במיוחד לאופי הסכסוכים בארץ. בשלבי הליך הגישור יש כדי לשקף דרך הנותנת מענה ישיר ואמיתי לסכסוכים בענף הבניה. אנו נסקור כעת של שלבי הליך הגישור.
לצורך ההדגמה נבחן מקרה שכיח בתחום הבניה: קבלן ראשי בוחר בהליך מכרז קבלן משנה לביצוע חלק מן העבודות לבניית מבנה תעשייתי. הקבלן יכול להיות קבלן שלד, קבלן עבודות עפר, קבלן עבודות אלומיניום, קבלן עבודות גמר או קבלן המבצע עבודות בתחום אחר. במהלך העבודה נתגלע סכסוך עקב אי עמידה בלוחות זמנים, תקלות מקצועיות לצד עבודות נוספות אשר נדרשו במהלך הביצוע בפועל.
בבית המשפט מוגשת תביעה בגין הנזקים הכספיים אשר נגרמו כתוצאה מן התקלות בליווי השווי הכספי הכרוך בהפעלת קנסות פיגורים גבוהים שהיו נקובים בהסכם. המחיר הנדרש יקר. לעיתים, קיימת גם תביעה נגדית בגין תשלומים שעוכבו על-ידי הקבלן הראשי.
מקרים מסוג זה ודומים לו נפתרים באמצעות הליך הגישור. באחד המקרים, חודשה התקשורת בין הצדדים עצמם וגובש הסדר המעגן שיתוף פעולה עסקי חדש ביניהם וכן הסכם על תשלום כספי סביר בנסיבות העניין ושונה מסכומי הקנסות חסרי הפרופורציה הנקובים בהסכם. פירעונו של סך ההסדר יהא על דרך תשלומים המבוססים על יכולתו של קבלן המשנה בפועל. לכך ניתנו גם ביטחונות שבבית-המשפט לא היה ניתן לצפות להם.
פתרון זה אשר ניתן לגיבוש במהלך הליך הגישור אינו בר השגה בבית-המשפט שכן בית המשפט לא מוסמך לתת פסק-דין שיש בו כדי לחדש את שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים. יתרה מכך, המחירים אשר היה משלם כל אחד מהצדדים בכסף ואיכות חיים אישית ומקצועית עד ליום פסק-הדין יקרים בהשוואה לתהליך הגישור ותוצאותיו. נבחן כעת כיצד עושים זאת.
שלב 1 - הכנה להליך הגישור
הכנה יסודית להליך הגישור עשויה להשפיע על אופיו ותוצאותיו. הכנת הליך הגישור מהווה את רצף הפעולות ממועד הפניית התיק למגשר ועד לפתיחת ישיבת הגישור הראשונה. רצוי לשים דגש בעיקר על הנקודות הבאות:
תיאום מועד מוקדם לישיבת הגישור הראשונה, למידת מסמכי ההתקשרות בין הצדדים (חוזה, הזמנת עבודה וכיוצא באלו), הכנת חדר הגישור ויצירת אווירה נינוחה, תיאום בין המגשרים באשר לעבודתם המשותפת וכן הכנת מסמכי עבודה באופן נח לעבודה.
הכנת לקוחות על-ידי עורכי-דין עשויה להיעשות, בין היתר, באמצעות פגישה בה יובהרו עם הלקוח כללי הגישור, היתרונות בהשתתפות בהליך וחסרונותיו, עלויות ההליך וחשוב מכל בחירת מגשר או צוות מגשרים מתאים לתחום המחלוקת.
שלב 2 - פתיחת הליך הגישור
פתיחת הליך הגישור הינה החלק הפותח בישיבת הגישור הראשונה: המגשר מציג בפני הצדדים את כללי הליך הגישור ומקבל את הסכמתם הפורמלית להשתתף בהליך זה. ככלים אלו כוללים את הגדרת הליך הגישור, סוגי הישיבות הנערכים בו, לרבות ישיבות נפרדות עם כל צד וצד יחד עם עורך-דינו, כללי החיסיון והסודיות מהם נהנה התהליך, ייעוץ משפטי וכללי תרבות המשא-ומתן בהליך זה.
חשיבותה של פתיחת הליך הגישור ביצירת יחסי עבודה נינוחים עם הצדדים וכללים מוסכמים לניהול והשתתפות בהליך הגישור.
שלב 3 - הצגת נקודות הראות של הצדדים
שלב הצגת נקודות הראות הנו השלב בו כל אחד מן הצדדים לגישור מציג את נקודת ראותו; על עורכי הדין להשלים במידת הצורך נקודות שיש בהן כדי להבהיר את נקודת הראות במישור המשפטי, במידה והדבר חיוני בשלב זה. לעיתים קרובות זו הפעם הראשונה בה כל צד משמיע ומקשיב לסיפור המעשה עד סופו וללא הפרעות. התחושה הזו כבר מוציאה אוויר רב מהמפרשים ומסייעת בשילוב מהלך מסוג חדש ליישוב הסכסוך.
במקרה המוצג לעיל וידא המגשר כי הוא מבין את כל אחד מהצדדים מיד עם סיום דבריו ובדרך זו הונחו כתבי הטענות או טענות הצדדים על מסלול אחד בסיועו של המגשר.
שלב 4 - זיהוי נושאי הגישור ויצירת סדר יום
נושאי הגישור מהווים למעשה את העניינים בהם יש לדון במסגרת הליך הגישור. נושאי הגישור כוללים את המחלוקות בין הצדדים אך גם את היחסים ביניהם בעבר ובעתיד או כל נושא אשר ליבונו חשוב ליישוב הסכסוך. יש לדון בהם על-פי סדר מתאים לטובת הגישור. בשלב זה ניתן לברר עם כל אחד מן הצדדים את הנתונים השונים הריאליים ביחס להשקפתו והשקפת הצדדים האחרים. הדיון הוא ענייני ומטפל בעיקר במקום ויכוח בלתי תכליתי.
בשלב זה ניסח המגשר יחד עם הצדדים את העניינים לדיון בדרך אשר אפשרה דיון ענייני: ההסכם בין הצדדים והוראותיו הרלבנטיות, ביצועו והשלכות הביצוע עם צדדים שלישיים, הפרויקט ותוצאותיו, מערכת היחסים האישית והמקצועית, המצב כיום מאז האירוע וכיו"ב. נושאים שלו מנוסחים ומתנהלים בדרך עניינית להבדיל מדיון בסכום הפיצויים וסדרת האשמות הדדיות אשר בעבר הובילה אותם להתנגשות משפטית.
שלב 5 - זיהוי האינטרסים והגדרתם
האינטרסים מהווים את הביטוי לצרכי הצדדים, מטרותיהם או חששותיהם הקשורים בענייני הסכסוך. בעוד הכרעת המשפט מבוססת על הכרעה בין עמדות משפטיות אזי הסדר הגישור מבוסס על אופציות אשר נותנות מענה לאינטרסים של הצדדים ונשענות על אמות מידה אובייקטיביות של הוגנות, נוהג, דין, תקן וכיוצא באלו. בסופו של שלב זה תהא בפני המגשר טבלת אינטרסים אשר תציג את האינטרסים של כל צד.
במקרה שלנו באה לידי ביטוי החשיבות הרבה שייחס כל צד לסיום הסכסוך ועיסוק בענייניו, לחיסכון בזמן וכסף ביחס לניהול הסכסוך בבית-המשפט, למוניטין האישי והמקצועי שלו, בניית פתרון אשר יאפשר לקבלן המשנה עמידה בו מחד, ומאידך, ביטחון לכך בפועל. כמו-כן שיקום יחסי האמון הציפו אינטרס של שני הצדדים לשתף פעולה בעתיד שכן מפגש זה עתיד להתרחש על רקע ביצוע הסכם כזה או אחר. מפגש זה אף עשוי לסייע בידי קבלן המשנה לעמוד בהתחייבויות אותן הוא ייטול בהמשך בהסדר הגישור.
שלב 6 - יצירת אופציות בגישור
האופציות, היינו הפתרונות המוצעים לפתרון הסכסוך, צריכות להתבסס על אמות מידה אובייקטיביות, כגון: מבחני סבירות, נוהגי סעיפי ההסכם, חוות דעת מתאימה: יכולתו ומקצועיותו של המגשר בשלב זה עשויות לתרום באופן משמעותי להצלחת הגישור ולסייע ביצירת פתרונות העולים בקנה אחד עם האינטרסים של הצדדים. לא פעם שותפים באי-כוחם של הצדדים ביצירת אופציות מעשיות לפתרון הסכסוך.
במקרה שלנו עלו אופציות של הסדר כספי בסכום מוסכם, לחלופין שיתוף פעולה עסקי, לחלופין שילוב בין השניים. הבסיס ליצירת האופציות טמון ביישומן של אמות מידה אובייקטיביות, כגון: המקובל בענף הבניה, הוראות ההסכם באמות מידה של סבירות, לקיחת אחריות והיקפה בנסיבות האירוע, המצב המשפטי לאחר שכל צד ועורך-דינו שמעו והבינו את נקודת הראות של הצד האחר ועדכנו גם את הניתוח המשפטי שלהם.
שלב 7 - הערכת החלופות
מטרת שלב הערכת החלופות הינה לבחון את גבולות ההסכמה הכדאיים לכל אחד מן הצדדים שכן מי אשר יש בידו חלופה טובה יותר מאשר אופציית גישור אפשרית יאמץ את החלופה.
הצלחה בשלב זה מחייבת שפה משותפת בין המגשר לבין באי-כוחם של הצדדים.
המגשר בוחן עם באי-כוח הצדדים והצדדים עצמם את משמעות ניהול הסכסוך מחוץ לשולחן הגישור במבחני איכות, כגון: עלויות בפועל, משמעויות הזמן ובכלל זה יכולת פירעון פסק-הדין ביום מתן הדין, השפעת הסכסוך על הקשרים העסקיים וכיו"ב. הואיל והליך הגישור מאפשר לבאי-כוחם של הצדדים ולצדדים עצמם לראות את סיפור המעשה מנקודת ראות נוספת, גם של הצד האחר ותוך עריכת שיחה עם המגשר מתגבשת הערכה שונה בתכלית לחלופה המשפטית שהיתה בתחילת הדרך. שינוי זה מסייע בגמישות עמדות הצדדים לצד הפתרונות היצירתיים אשר גובשו בשלב יצירת האופציות.
במקרה שלנו הכירו הצדדים כי הסכסוך בבית-המשפט משמעו ניהול העניין על פני 3 שנים לפחות. כמו-כן עירוב מומחים מקצועיים לבחינת איכות העבודות השנויות במחלוקת לצורך הכרעה בשאלה האם העבודות שבוצעו עמדו בדרישות המפרט אם לאו בעייתי משום שהשגת דוגמאות מן העבודות שבוצעו אינה פשוטה, באשר לתקן ו/או למפרט קיימות פרשנויות שונות ואם בכך לא מספיק הרי קיים ויכוח באשר למתן הזכות הסבירה לעריכת תיקונים בעת המשבר, הכרעה בה תשפיע על תוצאות המשפט. לכל אלו יש להוסיף את העובדה כי במהלך המשפט יסיט ככל הנראה כל אחד מן הצדדים את חבריו כנגד האחר ומי יודע מה יהיה מצבן הכלכלי של כל אחת מן החברות בעוד 3 שנים. סעיף הקנסות אשר נקבע בהסכם לא יעמוד בדרישות הדין שכן השופט מוסמך להפחית מן הפיצוי המוסכם אך השופט לאו דווקא יפחית במידה המתאימה לכל אחד מן הצדדים שכן הוא אינו מהנדס ואינו קבלן. מעבר לכל אלו קיימות עלויות בפועל של ניהול משפט שגם הן אינן זולות.
שלב 8 - בחירת אופציות
בחירת האופציות מייצגת את נתיב ההסכם הנבחר, האם בדרך של הסכמה על סכום כספי, האם בדרך של עריכת התקשרות חדשה או דרך אחרת. בדרך כלל ייבחר מסלול אשר הסיכויים בו לפתרון הינם הגבוהים ביותר.
במקרה שלנו נבחרה אופציה המשלבת פתרון כספי המובטח בבטוחות מתאימות ושיתוף פעולה עסקי.
שלב 9 - יצירת הסכמה
שלב יצירת ההסכמה מהווה את שלב הישורת לקראת עריכת הסדר הגישור בו על כל אחד מן הצדדים להתגמש במידה מסוימת על-מנת לסגור את הפערים אשר נותרו ביניהם. המגשר סולל יחד עם הצדדים ובאי-כוחם את דרך הגישור להסכם.
כן, ניתן לומר כי ברב הגישורים נותר פער מצומצם גם בשלבי הסיום ואותו יש לסגור, אם בפשרה, בהצעת מגשר או בטכניקות משא-ומתן הסכמיות. סיומו של שלב זה במעבר להסכם.
שלב 10 - עריכת הסדר גישור
עריכת הסדר הגישור מייצגת את השלב בו נערך הסכם הכולל את ההבנות בין הצדדים והתחייבויותיהם. לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) רשאי בית המשפט להשיב את האגרה לתובע וליתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור, היה והליך הגישור נערך בסכסוך שהופנה מבית המשפט. במידה והסכסוך הופנה ישירות על-ידי הצדדים אזי לא רק שנחסכו משאבים רבים, אלא אף ניתן לאשר את ההסכם שהושג כפסק-דין לכל דבר ועניין.
במקרה שלנו הצדדים ניסחו את ההסכם ביניהם, לחצו ידיים וחזרו למסלול העסקים הבריא [1]
סעיף גישור בהסכמים מסחריים
סעיף גישור בהסכמים מסחריים עשוי לסלול את הדרך להליך הגישור טרם משפט במקרים המתאימים. יש בו כדי לסייע לצדדים ליישב את חילוקי הדעות, ככל שאלו לא נסתיימו ביניהם. יישומו של הליך הגישור יכול להיערך במהלך עבודות בפרויקט או בסיומו, הכל בהתאם לבחירת הצדדים. ההבדל עבור הצדדים יהיה, ככל הנראה, בתוצאות העסקיות – פחות הוצאות ויותר רווחים.
סיכום ומסקנות
דרך גישור להסכם בענף הבניה הנה הדרך הטבעית למניעת ופתרון סכסוכים ללא צורך במשפט. יישומה עשוי לחסוך הון עתק בכסף לקדם את ואיכות חיים בחברה ובמישור האישי. יש בה משום ביטוי לתרבות חדשה וחיונית בענף הבניה של פתרון סכסוכים בבית ובדרך הנהנית מהיתרונות המקצועיים של ניהול הליך הליכי גישור והליכים אחרים לפתרון סכסוכים בדומה לאלו הנערכים במרכז "גשרים" ליד איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל.
[1] להרחבה ראה בספר "דרך גישור להסכם" מאת עוד רונן סטי, הוצאת "דרכים", התשס"א – 2001, עמ' 353 – 183.
* עו"ד רונן סטי, מגשר ומנהל מקצועי של "גשרים" – המרכז לגישור ולבוררות ליד איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל, מחבר הספר "דרך גישור להסכם" בהוצאת "דרכים", התשס"א – 2001 ויו"ר ועדת גישור, בוררות ופישור בלשכת עורכי-הדין, מחוז תל-אביב והמרכז. לעיון בחומר נוסף בגישור ניתן לפנות לאתר המשרד המרכז חומר בתחום זה: www.gishur.org.il וכן לפנות למרכז "גשרים" בדוא"ל gsharim@gishur.org.il.
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.