לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל ואח'
בית משפט השלום בירושלים חייב את בתי החולים הדסה ואיתנים לשלם מעל 500,000 שקלים לצעיר אשר בהיותו כבן 16 ניסה להתאבד בעת ששוחרר לחופשה בבית הוריו במהלך אשפוז פסיכיאטרי.
התובע יליד 1986 נלקח בהיותו כבן 16 לבית חולים הדסה על ידי אמו, לאחר שאיים עם סכין כי יחתוך לעצמו את ורידי הידיים, התבטא כי ברצונו להתאבד והתנהג באלימות כלפי סביבתו. בעקבות זאת, אושפז התובע בבית החולים, ולאחר כחודש הועבר לביה"ח איתנים למחלקה סגורה בליווי איש אבטחה. יחד עם התובע נשלח ע"י הדסה סיכום ביניים מקוצר, בו נכתב כי התובע נתון בהתקף פסיכוטי חריף, מסוכן לעצמו ולאחרים ונדרשת השגחה צמודה. המכתב פירט את כל האירועים שקדמו לאשפוז, לרבות האירוע שהוביל לאשפוז הנוכחי, תוך השמטת איום ההתאבדות, וציון כי אין עדות לתוכניות אובדן מעשיות.
לאחר אשפוז של כשלושה שבועות באיתנים, שוחרר התובע לחופשה בבית הוריו בעקבות התרשמות הרופאים כי אינו מסוכן לעצמו, אך בשעות הערב ניסה להתאבד תוך שהוא קופץ מחלון בקומה הרביעית. בעקבות זאת, נגרמו לתובע נכויות אורטופדיות ונכות נפשית.
לטענת התובע, התרשלה הדסה בהשמטת אירוע ניסיון ההתאבדות ממכתב ההעברה לאיתנים, ובנוסף העלה טענות בנוגע לתהליך הקבלה לאיתנים. לטענתו, לו נקטו הנתבעות באמצעים פשוטים ביותר לרבות בירור מצבו הרפואי נפשי ומתן הוראות להוריו, לא היה מתרחש הנזק.
הדסה טענה, כי הניסיון האובדני בעקבותיו אושפז התובע לא היה כלל ניסיון אובדני, וכי מכתב הסיכום כלל את המידע הרפואי הרלוונטי. לטענתה, מצבו הנפשי של התובע נבע מצריכת סמים מסוגים שונים, ובנוסף נטען כי בית החולים איתנים פעל כראוי, וכי לא הייתה סיבה ליתן הוראות להוריו להיות צמודים אליו כל העת.
סגן הנשיאה השופט כרמי מוסק קיבל כאמור את התביעה. ראשית נקבע ,כי גם אם סברו רופאי הדסה כי מצבו של התובע נובע ממצב פסיכוטי חריף עקב שימוש בסמים, הרי שאין ספק כי גם לגישתם האירוע בעקבותיו הוא אושפז, היה אירוע בעל משמעות, ולכן היה עליהם לפרטו במכתב ההעברה לאיתנים.
משמעות השמטת האירוע בו איים התובע להתאבד, הינה כי רופאי איתנים קיבלו את התובע תוך ידיעה כי הוא נמצא פסיכוטי חריף, אך נשללו כוונות אובדניות, ולחסר זה היתה, כך נפסק, השפעה על ההחלטה לשחררו לחופשה.
נקבע, כי אמנם יתכן כי גם לו היה נמסר מלוא המידע על ידי הדסה, לא היה בכך לשלול את מתן החופשה, אך היה בכך כדי לשנות את הוראות הצוות הרפואי להורי התובע, היינו מתן הוראות שכוללות השגחה צמודה לחלוטין, משך כל החופשה כולה, ובכל מקרה, היה מקום להורות כך כדי להסיר חשש שהתובע ינסה לפגוע בעצמו.
לפיכך נקבע, כי איתנים והדסה אחראיות לנזקי התובע באופן שווה, וכי הוא זכאי לפיצוי של 805,000 שקלים, מתוכו יש לנכות תקבולי המוסד לביטוח לאומי, כשלאחר ניכוי, זכאי התובע לפיצוי של 426,000 ש"ח. בנוסף חויבו הנתבעות לשלם שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 100,000 ש"ח, בתוספת הוצאות המשפט של 31,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.