הרוכשת מיאנה לקבל מפתח לדירה חדשה בלי שניתן לבניין אישור המעיד שהנכס ראוי למגורים. הקבלן נאלץ לשלם פיצויים על איחור במסירת הדירה
בית משפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בשאלה האם רוכשת של דירה חדשה הייתה רשאית להתנות את קבלת החזקה בנכס בהצגת "טופס 4", המבטא את השלמת הבנייה. הרוכשת טענה שכל עוד לא התקבל טופס 4 הנכס אינו ראוי למגורים ועל כן לא רק שסירבה לקבל את מפתח הדירה אלא שהיא גם תבעה מאת החברה היזמית פיצוי בשל איחור במסירה. מנגד, גרסה החברה היזמית שהעיכוב בקבלת הטופס נבע מעניין טכני בלבד, בשל אי השלמת מתקן החנייה בבניין, וכי על כן הרוכשת הייתה חייבת לקבל את מפתח הדירה כמו שאר בעלי הדירות בבניין. בפסק הדין שניתן לאחרונה קבע השופט רונן אילן שהצדק עם הרוכשת, ופסק לטובתה כ-425,000 שקל.
החל מ-2016 יזמה הנתבעת, חברת בנייה, פרויקט התחדשות עירונית בבניין ברחוב הדר שבהרצליה, הנמצא בלב ההליך. התובעת, אם יחידנית, ביקשה לרכוש דירה בבניין. בהתאם לכך חתמו הצדדים בספטמבר 2021 על הסכם שלפיו תימכר לאישה דירה בקומה הרביעית בבניין, תמורת 3 מיליון שקל. ההסכם קבע ש-90% מהתמורה תשולם עד לתאריך מסוים ואילו ה-10% הנותרים יועברו עד 15 ימים לפני מועד המסירה המשוער. עוד נקבע שהמוכר ימסור את הדירה לקונה כשהיא בנויה וגמורה בהתאם להיתר הבנייה, המפרט והתוכניות, וראויה למגורים "לאחר הוצאת טופס 4".
אין מחלוקת כי במועד שנקבע למסירת הדירה טרם קיבלה היזמית טופס 4. על הרקע הזה סירבה הרוכשת - שכבר שילמה 2.7 מיליון שקל על החשבון - לקבל מפתח לדירה, ובהמשך הגישה את התביעה לבית המשפט. לטענתה במצב שנוצר יש לשלם לה פיצוי בגין איחור במסירת הנכס, בסך כ-385 אלף שקל.
מנגד טענה החברה היזמית שהיה על התובעת לקבל את הדירה אפילו טרם קבלת טופס 4, "כפי שעשו יתר בעלי הדירות". לדבריה העיכוב בקבלת המסמך נבע אך ורק מאי השלמת מתקן החניה בבניין - פרט שולי שאינו משפיע על בטיחות השימוש בדירה. לאור זאת נטען שעל התביעה להידחות.
מסמך חשוב מאין כמותו
השופט אילן הסביר שלהוצאת טופס 4 קיימת "משמעות קרדינלית בכל הנוגע לעבודות בנייה", שכן תנאי להפקתו הינה הצהרת מבקש האישור כי הבנייה הושלמה לפי ההיתר שניתן, ושהנכס ראוי לשימוש לפי ייעודו.
על הרקע הזה, טענת היזמית שלפיה התובעת צריכה הייתה לקבל מפתח אף בהעדר טופס 4 נדחתה על-ידי השופט, במיוחד לנוכח הסעיף הברור בהסכם המכר. לדבריו, כאשר לשון החוזה מורה במפורש כי מסירת הדירה תיעשה רק לאחר קבלת טופס 4 - ברור שהיזמית לא קיימה את התחייבותה כלפי הרוכשת, ולא יכולה הייתה למסור לה את החזקה בדירה.
"הנתבעת מבקשת מהתובעת 'לסמוך' עליה, במקום על הרשות המאשרת, ועוד מבקשת מהתובעת לבדוק בעצמה (!) את הדירה כדי להיווכח שהיא תקינה וראויה לשימוש. טענה שכזו לא ניתן לקבל: לא זו בלבד שלרוכש דירה אין, ולא צריך שיהיו, הכישורים לבחון את התאמת הבנייה להיתר ולכל הוראות הדין - אלא שזו זו אחריותה של הרשות המאשרת", הדגיש השופט.
בנסיבות אלה תביעת הרוכשת התקבלה במלואה, והיזמית חויבה לשלם לה כ-385 אלף שקל בגין האיחור במסירה - שלמעשה נמשך עד למועד מתן פסק הדין. עוד חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 40 אלף שקל, וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד דורי גורן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיר רובין
עו"ד דניאל בן שלמה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.