ביקשה לקיים את צוואת בעלה – ונדחתה

אשתו של המנוח, שתרגמה לו את הצוואה לשפה הפרסית, לא הבינה בעצמה את משמעות הדברים שנכתבו בה. בית המשפט קבע שקיים ספק אם המנוח הבין על מה הוא חותם

בהרכב של שלושה שופטים, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על פסק דין של בית משפט למשפחה בעיר, בו נקבע שצוואתו של מנוח מבוטלת. בית המשפט למשפחה קיבל התנגדות של נכדו של המנוח, שלא נכלל בצוואה, וקבע שהצוואה אינה משקפת את רצון המנוח היות שעולה ספק אם בכלל הבין את תוכנה. בערעור שהגישה אשתו של המנוח היא ביקשה לקיים את הצוואה בטענה שהיה כשיר ועצמאי ולא הייתה מעורבות של אף אחד בעריכתה. ואולם, שופטי המחוזי השתכנעו שהצוואה לא תורגמה למנוח באופן הולם כך שספק אם הבין אותה.

המנוח נפטר בשנת 2016 בהיותו בן 87. הוא הותיר אחריו צוואה עליה חתם שנה קודם לכן. לפי הצוואה, אלמנתו זוכה במחצית מעיזבונו ושני בניו במחצית השנייה. נכדיו של המנוח משני ילדים נוספים שלו שנפטרו בטרם עת - הודרו מהצוואה.

המנוח דיבר פרסית ועברית, אך בעברית לא ידע קרוא וכתוב. הצוואה שנכתבה בשפה העברית תורגמה לו על ידי אלמנתו לפרסית.

לאחר הפטירה הגישה האלמנה בקשה לקיום צוואה, ואילן אחד מהנכדים שנושלו הגיש התנגדות. הנכד טען שהצוואה לא תורגמה למנוח כראוי וששני בניו – הזוכים לפי הצוואה – היו מעורבים בעריכתה.

ההתנגדות התקבלה ובית המשפט למשפחה קבע כי המנוח אומנם היה כשיר לחתום על הצוואה, אלא שהוא לא הבין את תוכנה, מאחר שהיא לא תורגמה לו באופן מדויק. כמו כן עלה חשד שהצוואה הוכנה מראש במעורבות שני בניו שהכירו את עורכת הדין שערכה את הצוואה.

האלמנה, שלא השלימה עם פסק הדין, הגישה באמצעות עו"ד חיים כהן ערעור בו טענה כי המנוח פנה בעצמו לעורכת הדין בבקשה לערוך צוואה - ללא מעורבות של בניו. לטענתה, הצוואה הוקראה לו בעברית ואף תורגמה לו לפרסית והוא חתם עליה רק לאחר שהבין ואישר את הדברים. לכן הצוואה משקפת את רצונו ויש לקיימה.

מנגד, הנכד שיוצג על-ידי עוה"ד אורי צפת ואביטל כהן טען כי בניו של המנוח ניצלו את חולשת הוריהם והצוואה נערכה על ידם באמצעות עורכת הדין שלהם. לדבריהם, המערערת שתרגמה את הצוואה לפרסית אפילו לא הבינה את הצוואה בעצמה, כך שהתרגום לא היה תקין והמנוח לא הבין את תוכן הצוואה.

לא מתורגמנית מקצועית

הערעור נדחה פה אחד. השופט נפתלי שילה שכתב את פסק הדין קבע כי עצם העובדה שהצוואה תורגמה למנוח לפרסית מעידה שהוא לא הבין לגמרי את הצוואה שהוקראה לו בעברית.

אלא שגם התרגום לפרסית לא היה תקין, שכן הוא לא נעשה על ידי מתרגם מקצועי ובלתי תלוי. כמו כן, עורכת הדין לא ידעה פרסית ולא יכלה לוודא שהמערערת תרגמה את הצוואה נכונה.

השופט אף התרשם מעדות המערערת כי היא עצמה לא הבינה את תוכנו של אחד הסעיפים המשמעותיים בצוואה, וקבע ששבנסיבות אלה ספק רב אם המנוח הבין את משמעות הסעיף.

מעבר לזה, ציין השופט, כי בהתאם לפסיקה רואים מי שתרגם את הצוואה כמי שנטל חלק בעריכתה. כך שבכל מקרה, ההוראה בצוואה שמזכה את המערערת - בטלה לפי חוק הירושה.

בנוסף, עלו סתירות בעדויות המערערת ועורכת הדין באשר למעורבות בניו של המנוח בעריכת הצוואה. 

המערערת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

השופטים עינת רביד וגלעד הס הצטרפו לפסק הדין.

• ב"כ המערערת: עו"ד חיים כהן
• ב"כ המשיב: עו"ד אורי צפת ועו"ד אביטל כהן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין