פס"ד בערעור של אישה על דחיית בקשתה לקיום צוואת בעלה כי לא הוכח שאינה משקפת את הרצון האמיתי של המנוח

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 14.4.21 (כב' השופטת נלי רוסמן גליס בת"ע 46864-10-17) שדחה את בקשת המערערת לקיום צוואתו של בעלה המנוח מאחר שהוכח שאין היא משקפת את רצונו האמיתי.

• רקע עובדתי

1. המערערת (לל' גם: האישה) היא אלמנתו של המנוח א' ד' ה' (לל': המנוח) שנולד בשנת 1929 ונפטר ביום 16.xx.

2. האישה והמנוח עלו ארצה מאירן בשנות השבעים של המאה הקודמת. המנוח היה דובר עברית ופרסית, ואולם הוא לא ידע קרוא וכתוב בעברית.

3. למנוח ולמערערת נולדו ארבעה ילדים: נ', מ', ג' ול'. הבן ג' נפטר בשנת 2006 והבת ל' נפטרה בשנת 2011. הבן ג' ז"ל הותיר אחריו שני בנים: י' שהוא המשיב (לל' גם: י') ור' והבת ל' ז"ל הותירה אחריה את הבן ב' (להלן: ב').

4. ביום 6.5.15, כשהמנוח היה כבן 85, ערכו האישה והמנוח צוואות בעדים. על פי צוואת המנוח (להלן: הצוואה) המערערת זוכה במחצית מעיזבונו ובמחצית השנייה זכו נ' ומ' (להלן: הבנים) ואילו ילדיהם של ג' ול' ז"ל לא זכו לדבר מהעיזבון.

5. לאחר פטירת המנוח, האישה הגישה בקשה לקיום הצוואה וב' הגיש התנגדות לצוואה. יותר משנה לאחר שב' הגיש התנגדות לצוואה, ביקש י' להצטרף להליך ולהתנגד לצוואה ובית המשפט נעתר לבקשתו והוא הגיש התנגדות מטעמו. י' טען שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, המנוח לא קרא עברית והצוואה לא תורגמה לו לפרסית ולכן המנוח לא הבין כלל על מה הוא חתם ומה משמעות הצוואה. בנוסף טען י' שהבנים נטלו חלק בעריכת הצוואה, הם לקוחות קבועים של עו"ד שולמית שרון שערכה את הצוואה (להלן: עוה"ד), הם נתנו לה הוראות לכתיבתה, המתינו במשרדה בזמן החתימה ושילמו לה את שכרה. כמו כן י' טען שהבנים השפיעו על המנוח בהשפעה בלתי הוגנת על מנת שיחתום על הצוואה וטענת המערערת שג' ול' ז"ל קיבלו מהמנוח כספים עוד בחייהם ולכן הודרו מהצוואה, אינה נכונה.  

6. המערערת טענה מאידך, שהמנוח היה כשיר לערוך צוואה, הוא לא היה נתון להשפעה של איש והצוואה ביטאה את רצונו האמיתי, היות שהוא נתן רכוש רב לג' ול' שנפטרו, עוד בחייהם. הבנים לא היו מעורבים בעריכת הצוואה ונודע להם על קיומה רק לאחר עריכתה ולכן לטענתה יש לקיים את הצוואה.