שלום לכם, שמי גיא (שם בדוי) ואני מעוניין בעצתכם בעניין פרשנות הסכם ההעסקה שלי מול המעסיק הנוכחי שלי. לפני שאגולל את פניי הדברים אציין כי מצפוני שקט מאוד ואני מבקש סיוע משפטי בלבד ולא פסיכולוגי  הסבר קצר: הנני עובד שכיר המועסק בתור יועץ ארגוני בחברה המעניקה שירותי ייעוץ בתחום התקינה הישראלית למגוון רחב מאוד של חברות במשק. בשל הידע והניסיון שצברתי, אני מרגיש שקיימת בי היכולת להתפתח כעצמאי בשוק, אך בשלב זה אני מעדיף לעשות זאת במקביל לעבודה אצל המעסיק הנוכחי שלי. עם זאת, לצערי, בחוזה ההתקשרות שלי עם המעסיק קיימים מספר סעיפים אשר לאדם כמוני (משכיל אך לא משפטן) מסתמנים כבעיתיים. בחוזה אין התייחסות לתחרותיות באופן כזה או אחר אבל כן יש התייחסויות להגבלת עיסוק ולניגוד עניינים ואינטרסים. להלן התמצית העיקרית מהניסוחים בחוזה: 1. "בהיותו מועסק אצל החברה לא יפעל העובד בניגוד עניינים. למעסיק שיקול הדעת הבלעדי להכריע אם יש בעיסוקים הנוספים ניגוד אינטרסים עם תפקידו של העובד אצל המעסיק". האם לגיטימי שעצם חתימתי על סעיף כזה אכן משאיר את כל הכוח אצל המעסיק לקבוע באם עיסוקיי הנוספים מנוגדים לענייניו ולאינטרסיו? ראוי לציין שבעת שחתמתי על סעיף זה הוסבר לי שמדובר במקרים שבהם אני בוחר במקביל להיות סוקר במכון (שזה ההיפוך הגמור מיועץ), אך אין לי הוכחה לכך. 2. "כל זכויות הקניין הרוחני לרבות כל חומר שנערך ע"י העובד במסגרת עבודתו אצל המעסיק הינם קניינו הבלעדי והמלא של המעסיק". כחלק מהתשתית להיות עצמאי, ערכתי דוקומנטציה מתאימה כמוצר ללקוחות שלי. את הדוקומנטציה הזו לא שיתפתי עם לקוחות המעסיק שלי (אשר להם אני נותן שירות). האם המסמכים האלה הינם אכן קניינו של המעסיק? תודה רבה לעוזרים!!

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש