שלום. אני אזרחית עובדת צה"ל. המדור שלי, בו אנו ב 50% משרה, עתיד לעבור מבסיס צבאי למתקן אזרחי המרוחק כ 10 ק"מ מהבסיס, באזור הידוע כפקוק מאד. כיום המשרד הינו אישי. במקום האזרחי, העבודה במתחם של משרדים מתחלפים "we work", ללא יכולת לאפסן חומר מקצועי או ציוד אישי (מטען, אביזרי הגיינה וכו'). בשל מצב רפואי מורכב של הילדים שלי, קנינו דירה בשכונה שגובלת בבסיס הנוכחי (7 דק' נסיעה לבסיס ולבי"ח). ואילו זמן הנסיעה למתחם האזרחי הינו 35 דק' ברכב. אין מביתי קו אוטובוס ישיר. אני נשואה למשרת קבע שבמצב חירום ביטחוני מוקפץ ממושכות (לאותו בסיס נוכחי שלי). ארבעת הילדים שלנו בני מתחת ל 14. שניים עם אוטיזם (בני 7, 11). מתוכם הקטן עם טלאי בלב ונוטל טיפול תרופתי לאפילפסיה. המעבר, ירחיק אותי מזמינות למצב חירום בריאותי. מעל 15 דק' התקף אפילפסיה סיכון למוות. כיום פורסת את חצי המשרה על 4 ימים קצרים, ובמקום החדש מצופה מכולם לפרוס על 3 ימים ארוכים, ולציין כי פריסה על 4 בהכרח תגרום לי לספוג יום נוסף של מעל שעה בפקקים. לציין כי מאז הקורונה העבודה "מול הלקוחות" הינה בזום בלבד ולכן רב הימים מאז הקורונה אנו עובדים מהבית, ורק יום אחד מהמשרד (יום ישיבה והדרכה). אין הכרח למעשה בעבודה מהמשרד ביתר הימים. עם המעבר למתחם החדש, אושר לנו רק יום 1 של עבודה מהבית ועד ל 6 שעות בלבד. האם התנאים הייחודיים של משפחתי מעמידים אותי בהגדרה של הרעה שמזכה בפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש