התגרשתי לפני שנתיים. יש לי חמישה ילדים כיום הגדול 12.5. נתתי גט בהסכם שלא כלל הסדרי ראייה. לדברי השופט אז "לך לכמה פגישות עם העו"ס, וזה יסתדר בקלות"... אבל עברו מאז 17 חדשים שאני בקושי רואה את ילדי. מה שהתפתח שהגדולים החלו לברוח מהבית אל בית הורי ומשפחתי.. ותמיד הודענו לגרושתי שהם אצלינו והחזרנו אותם.. והעו"ס במקום להבין את מצוקת הילדים אומרות לילד הגדול שישימו אותו במוסד סגור... והוא עדיין מידי פעם בורח.. לא מדובר בילדים מופרעים אפילו במעט.. אפילו חנונים קצת.. אבל מתעקשים לראות את אביהם ומשפחתו... והשופט חותם על כל מה שהעו"ס אומרות... העניין הוא שגם גרושתי סובלת מהמצב.. צריכה לקחת אותם כל שבוע למרכז קשר.. לגדל אותם לבד.. והם רבים איתה ובורחים לה וכו' איך אפשר לעצור את העניין.. אני מרחם על הילדים. לי יותר קל כיום לחיות לבד בלי עול. אני מבקש לקחת את הילדים לשבת או לטיול והשופט והעו"ס לא נותנים באטימות לב בלתי מוסברת...

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש