גלית שלום נתחיל בלעשות קצת סדר. בני זוג הידועים בציבור "נהנים" מ"הלכת השיתוף" ואילו בני זוג נשואים "נהנים" מ"חזקת השיתוף". הלכה נוצרת מפסיקה ואילו חזקה נוצרת מזכות חוק. כבר עתה אומר, כי אין בין השניים כל הבדל לצורך שאלתך. מכך ניתן להבין, כי בשני המקרים, בהעדר הסכם ממון, "נהנים" בני הזוג מרכוש משותף (כולל כלל הנכסים הקנייניים והממונים), זאת כולל חובות. עוד ניתן להבין מכך, כי הסכם ממון המפרט באופן ברור, כי אין כוונת שיתוף, פוטר את בן הזוג השני אף מחובות. ומן הפרט אל הכלל, אכן הסכם ממון ישמור על האישה והילד המשותף מחובות בן הזוג, אך מכך אף יוצא, כי הם לא יוכלו להנות מנכסיו. להשלים את התמונה המשפטית, יש לצלול מעט לעולם החייבים: חובותיו של אדם ישולמו מתוך עיזבונו ויתרת עיזבונו, ככל ויוותר משהו ממנו, יחולק ליורשיו ע"פ דין. יורשיו ע"פ דין של אדם מהמעגל הראשון הם צאצאיו ובת זוגתו (ידועה בציבור או הנשואה לו ע"פ הדין). היה ולא נותר דבר מהעיזבון, חובותיו יקברו עימו. כך יוצא, שהמערכת פועלת כמעגל סגור. ולסכום, ישנן דרכים רבות ומגוונות להסדיר יחסים כלכליים בין בני זוג ולהגן במידת הצורך כנגד חובות והיריעה בפלטפורמה זו קצרה מלהכיל, וודאי כאשר כל מקרה לגופו. על כן, אמליץ לך לפנות לעו"ד המתמחה בתחומי משפחה והכי טוב, כזה שאף מתמחה בניהול כלכלי משפחתי. בהצלחה, עו"ד בנימין מזר מור ושות׳, חברת עורכי דין www.MorLawOffice.com יפו 216, שערי העיר ירושלים 02-595-3323

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש