שלום, אשתי ואני בזוגיות כ-20 שנים, מתוכן נשואים 17 שנים, עם 4 ילדים. לפני כחצי שנה אשתי הודיעה לי על נטייתה ומשיכתה לבנות המין הנשי. מאחר ולא רציתי לפרק את התא המשפחתי ומאחר ואני מאוד אוהב אותה, איפשרתי לה להיות בקשר עם אשה נוספת באותו הסטטוס (נשואה+ילדים ודו מינית). עברה עלי חצי שנה קשה מאוד, מבחינת תפקוד פיזי ונפשי, פניתי לטיפול פסיכולוגי ותרופתי על מנת "להתייצב". אשתי לא מעוניינת שנפרד ואוהבת אותי ולכן אנו גם בטיפול זוגי פסיכולוגי משותף מזה מספר חודשים. כיום אני חש שאיני יכול להמשיך את חיי בידיעה שהיא מקיימת קשר רגשי ומיני עם גורם נוסף (אישה) והיא מצידה אומרת שאינה יכולה "לוותר" על הצורך הזה שלה. זה מאלץ אותי להגיע להחלטה להיפרד ממנה ובעצם להתגרש. האם מדובר בגירושין "רגילים" (בדר"כ אנשים מתגרשים עקב מחלוקות וסכסוכים), אך במקרה זה מדובר ב"שינוי מגדרי" כלשהו והצורך שלה לקיים יחסים במקביל עם בת אותו המין. האם הזכויות המגיעות לי הן "רגילות", כי ממה שאני מבין בד"כ בגירושין האשה מקבלת "הטבות" כדוגמת דמי מזונות והשתתפות בהוצאות (שהגבר נדרש לשלם) ועדיפות במשמורת על הילדים וכו' ואילו הגבר הוא זה שבעצם "עוזב את הבית".. תודה.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש