| תאריך |
|---|
מחבר: יעקב שורץ
תאריך: 03.10.2016
שעה: 11:20
שלום רב, לאמנו מונה אפורטרופוס לדין וכמה ימים לפני שנפטרה אפוטרופוס לבקשתו של האפוטרופוס לדין לרכושה ואנו הבנים מונינו לאפוטרופוס לגופה, בינתיים לצערנו אימי נפטרה.השאלה שלנו היא האם המינויים בוטלו ? שאלתי קודם, כל עניין האפוטרופוס לדין ולרכוש לא מקובל עלינו הבנים ועדיין לא הספקנו לערער על כך ולא קיבלנו עדיין תשובה, אנחנו מיופי שלושת בניה מיופי כוחה נוטריונית ובעצם המינוי הוא לרכושנו כי היא העבירה לנו אותו בחייה ולשם כך גם מינתה אותנו כמיפוי כוחה נוטריונית.האפוטרופוס לדין לא מקובל עלינו כלל כי הוא מונה ע"י בית המשפט לבקשת הצד שכנגד ולדעתנו זה לא חוקי לפי סעיף 33 (ב) לחוק האפוטרופסות.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 15:11
שלום רב,
תשובה זו תתייחס לשתי שאלותיכם.
אני מניח כי היוזמה למינוי האפוטרופוס היתה של הצד האחר שהנו נושה אולם הבקשה נתמכה ולמעשה הוגשה בפועל בידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה.
עם פטירת אמכם ז"ל פקעו המינויים של האפוטרופסים.
לגבי יפוי הכח הנוטריוני, השאלה היא האם פעלתם על פיו והעברתם את הרכוש בפועל.
במידה ולא עשיתם כן יידרש הליך משפטי לצורך (א) קביעה כי ניתנה הוראה להקניית הרכוש וכי הוראה זו ניתנה כדין ובכשירות מלאה (ב) מתן הוראה בדבר חלוקת הרכוש.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: חיים
תאריך: 02.10.2016
שעה: 16:08
חשבתי שאני יהודי אבל בירור יהדות ברבנות לנישואין שנייים גילה שלא ניתן לקבוע שאני יהודי והציעו לי גיור. אני לא מעוניין. לפני שנתיים התגרשתי בעקבות נישואין אזרחיים ונפסקו מזונות בהתאם לדין האישי החל על יהודים של 4,800 ש"ח. כיצד הגילוי משפיע על נושא המזונות? האם יש מקום להגיש תביעה או בקשה לשינוי על בסיס החוק האזרחי? רטרואקטיבית?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 15:19
שלום רב,
לא ציינת פרטים חשובים הנוגעים לחיוב האמור. האם מדובר במזונות ילדים? בני כמה הילדים? לשאלות אלו עשויה להיות השלכה על מידת הכדאיות בנקיטת ההליך.
באופן עקרוני ניתן לומר כי התשובה לשאלתך חיובית בנוגע לשינוי המזונות שכן חל בעניינך שינוי נסיבות מהותי ואף ניתן לומר כי פסיקת חיוב המזונות נעשתה על בסיס שגוי.
אשר לסוגיית הרטרואקטיביות סבורני כי הסיכוי לכך הנו נמוך, הן לאור הגישה הבסיסית של הפסיקה בענין מזונות שנגבו ונאכלו והן לאור העובדה כי מהנתונים שהצגת עולה כי המדובר בטעות בתום לב אשר היתה משותפת לכל הנוגעים בדבר.
מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי פרטני טרם נקיטת הליך משפטי.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: חיים
תאריך: 06.10.2016
שעה: 12:57
תודה על התשובה. מדובר על מזונות ילדים בלבד, בני 2 ו 4. חלקות זמנים ביו ההורים 40% אב 60% אם. שמעתי שהדין העברי יחול בכל מקרה כי הילדים יהודים אפילו שהאב אינו יהודי - האם זה נכון???
|
מחבר: יעל
תאריך: 30.09.2016
שעה: 1:10
האם הגיע הזמן להגיש בג"צ על בית דין רבני האזורי? כרגע התיק מתחלק ל-3 ונמצא במצב שיש, בר"ע מאושר חלקי, יש ערעור על פס"ד חלקי, ואין פס"ד סופי למרות שהוגשו סיכומים לפני 3 חודשים. יוער שהחלטות קודמות של הערכאה הגבוהה, לא נאכפו ולא התקיים דיון בנושאים מסויימים. כמו כן בניגוד לחוק יחסי ממון ולפסיקה נגרעו כספים - זכויות סוציאליות אחרי אקטואריה ואחרי שאוזנו מחצה במחצה,וכענישה על אי הסכמה לקבלת פשרה. בסוגיות נוספות שהועלו נמשכות ההתכתבויות למרות הסרוב לקיים דיון הוכחות וההצהרה שלהם שהתיק הסתיים. האזורי הודיע שהתיק הסתיים, כשהוא לא, אילץ להגיש סיכומים שהוגשו מחוסר ברירה ותחת איום שיוציא פס"ד בלעדיו,ולמרות שידע על הגשת הבר"ע. בינתיים נמנע ממני מספר שנים מזונות ועכשיו אי קבלת הגימלה שכבר גמלה כאשר הצד השני מקבל אותה. בזמנו סורב היוון. אי אפשר הרי גם להצהיר שהתיק הסתיים, גם להמשיך לדון בו, גם לקבל סיכומים וגם לא לתת פס"ד סופי, והמצב בלתי נסבל. עכשיו האזורי מבקש תגובה על פס"ד חלקי שנתן ובטרם הוגש ערעור והמועד לא הסתיים. האזורי הרי לא יכול להיות גם ערכאת ערעור על עצמו! הלחץ היה מצידם ועכשיו אחרי שקיבלו מה שרוצים הם לא ממהרים ונוקמים.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 15:20
שלום רב,
השאלה אינה מתאימה לדיון בפורום עקב מורכבות וריבוי ההליכים וההחלטות המתוארות בה.
מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף אשר יביא בחשבון את מכלול הנושאים וההחלטות ויוכל לגבש המלצה מקצועית רצינית באשר להתמודדות עם המצב שנוצר.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: יעקב שורץ
תאריך: 29.09.2016
שעה: 23:47
1.לפי חוק האפוטרופסות בית המשפט לא חייב למנות אפוטרופוס ומינה אפוטרופוס זר,מה עושים ?
2.האפוטרופוס לין מונה ע"י בקשה של הצד שתובע את אימי ולפי החוק זה גם אסור(סעיף 33 ב') מה לעשות ?
אנחנו בחיפה.
תודה, שנה טובה לכולם וחג שמח.
|
מחבר: שלי
תאריך: 22.09.2016
שעה: 14:49
שלום,
אני בת 55 עם 3 ילדים בוגרים (מעל גיל 24) . מעוניינת להתגרש מבעלי שבגד (הוא גם מודה בכך).
שאלתי היא האם עדיף לי לפתוח תיק ברבנות או בבית דין אזרחי?
תודה,
שלי
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 15:01
שלום רב,
בכדי לענות על שאלתך באופן מקצועי יש צורך בשמיעת פרטים רבים נוספים ומטבע הדברים במה זו אינה המקום המתאים לכך. יחד עם זאת ובאופן כללי ניתן להעיר 3 הערות;
1. במידה ואת זכאית למזונות עבורך, הרי שבית הדין עשוי להיות ערכאה נוחה יותר בנסיבות שציינת.
2. בנסיבות שתיארת עשויה להתגבש תשתית מתאימה לתביעת תשלום הכתובה. תביעה זו ניתן להגיש רק לבית הדין הרבני.
3. באופן כללי כי לבית הדין הרבני נטיה לקבוע כי רכוש אשר נצבר טרם הנישואין ולא נרשם ע"ש שני הצדדים יישאר רכוש נפרד, בעוד בית המשפט לענייני משפחה נוטה לגלות גמישות רבה יותר בהכנסת רכוש שכזה לגדר השיתוף.
|
מחבר: הראל
תאריך: 19.09.2016
שעה: 12:12
שלום.
חתמתי על הסכם שכר טרחה עם עו"ד שמייצג אותי בתביעה רכושית נגד גרושתי, ולפיו סוכם שעליי לשלם סכום מסוים על כל דיון בבית משפט. גרושתי נפטרה והמשפט ממשיך להתנהל מול בן משפחתה וכעת עורך הדין דורש סכום גבוה משמעותית ממה שסוכם בשכר הטרחה. האם הוא יכול לדרוש סכום שכר טרחה שונה ממה שסוכם בהסכם שכר הטרחה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 14:52
שלום רב,
לא צוין בשאלה האם חל שינוי במהות ההליך המשפטי.
אם, לשם הדוגמא בלבד, יש צורך בהגשת כתבי טענות חדשים ואף לבקש סעדים זמניים חדשים, הרי שיש הגיון וצדק בדרישת שכ"ט נוסף.
אם ההליך ממשיך כמות שהוא ורק כנגד בעל דין שונה, אין הצדקה לדרישה החדשה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: חווה
תאריך: 18.09.2016
שעה: 22:39
האם זה תקין שערכאת בית הדין הגבוה יתר את הבר"ע ברגע שלא אכף את החלטותיו הקודמות על הערכאה הנמוכה, ובנוסף גם דחה את עיכוב ביצוע, שאיפשר לאזורי להפוך את ההחלטה לפס"ד, עוד בטרם החליט האם לקבל את הבר"ע? מאחר והבר"ע הוגשה על החלטה ולא על פס"ד, האם אפשר לערער לבג"צ לביטול פסה"ד החלקי שהתאפשר כתוצאה מאי אכיפת החלטות, ולחייב את הגבוה לתת לאזורי הוראות לקיים החלטות קודמות שלו?
האם יש להסכים לדיון בגבוה במידה ויתקבל הבר"ע בתנאי ערבון בלתי הגיוניים, כאשר העובדה של אי אכיפת החלטות גרמה לעיוות הדין?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 14:49
שלום רב,
השאלה אינה מתאימה לדיון בפורום עקב מורכבות וריבוי ההליכים וההחלטות המתוארות בה.
מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף אשר יביא בחשבון את מכלול הנושאים וההחלטות ויוכל לגבש המלצה מקצועית רצינית באשר להתמודדות עם המצב שנוצר.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רחל
תאריך: 16.09.2016
שעה: 10:12
בית דיון רבני נתן פסק דין בטרם ניתנה ההכרעה בבר"ע שהוגשה. עכשיו לאחר פסק הדין של האזורי, הגבוה נתן החלטה שמקבל את הבר"ע בכפוף להפקדת ערבון.
האם עליי לבקש עכשיו שיידונו בבר"ע כערעור בזכות ללא ערבון או להגיש ערעור חדש בזכות או עליי לפנות בעתירה לבג"צ? הפסק דין הוא חלקי ורק על הבר"ע שהוגש. מעבר לזה יש התנהלות כושלת נוספת של החלטות קודמות של הגבוה, שהאזורי לא קיים שקשורות לבר"ע.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 14:46
שלום רב,
לכאורה בסיטואציה שאת מתארת יש מקום לבקש מהמזכירות לשנות את סיווג התיק לערעור ולבקש מנהלתית לבטל את ההוראה בענין הערובה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רוית
תאריך: 15.09.2016
שעה: 22:32
בית הדין הציע הצעת פשרה למספר נושאים. ההצעה לא התקבלה והוא החליט לסיים את התיק ללא שקיים דיון ההוכחות בנושאים אלה כפי שהתחייב וכפי שחייב אותו גם הגבוה בעבר. יש בעיות נוספות אחרות שנותרו ללא מענה למרות שנדרש מענה. הוגש בר"ע לגבוה שסירב לעיכוב ביצוע ובמשך חודשיים מבקש פעמים תגובות מכל צד. האזורי בינתיים ועוד לפני ההחלטה בבר"ע, הוציא פס"ד ארוך רק על הנושאים של הצעת הפשרה תחת כותרת החלטה כשזה בעצם פס"ד חלקי, מעין התחכמות. מה יכולה להיות הסיבה עכשיו שלא מוציא פס"ד על שאר התיק למרות שהיה אובססיבי ואיים שיוציא פס"ד ללא סיכומים?? האם יש בעייה ופתרון למצב שהדיין בגבוה שמטפל בבר"ע, היה דיין באזורי עד לא מזמן, ויש הכרות בינהם?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 05.10.2016
שעה: 14:43
שלום רב,
המצב המתואר הנו "בתחום האפור" הן לגבי ערעורים והן לגבי טענת פסלות.
מומלץ לנסות "לשחרר את הפקק" באמצעות פניה מפורטת למנהל בתי הדין הרבניים.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: אורלי שגב
תאריך: 15.09.2016
שעה: 15:42
1.האם מקבלים מזונות גם אחרי גיל 18 כאשר בהסכם מופיע עד גיל 21 בהתחשב שאת המזונות אני מקבלת מביטוח לאומי?
2.אני עובדת ומרוויחה יותר מ-1500 ש"ח האם ביטוח לאומי ראשי לקצץ לי במזונות או שהצעת החוק בנוגע לזה נכנסה לתוקפה?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 15.09.2016
שעה: 16:04
אם בהסכם נרשם כי את זכאית לקבל מזונות עבור הילדים גם לאחר גיל 18 הרי שההסכם תקף ומחייב.
למיטב ידיעתי המוסד לביטוח לאומי לא משלם מזונות במקום האב לאחר גיל 18, ועל כן את זכאית לפנות לאב בדרישה.
נכון לעכשיו הצעת חוק להארכת המועד לתשלום מזונות ילדים נותרה בגדר הצעת חוק בלבד ולא עברה הליך חקיקה כך שנכון להיום אין חוק תקף לעניין זה.
החיוב נובע מהלכה פסוקה שנקבעה בהלכת קישנר בנוגע למזונות בתקופת השירות הצבאי.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: יפה
תאריך: 14.09.2016
שעה: 18:44
אנחנו דנים ברכוש על פי חוק יחסי ממון בבית הדין הרבני,יש אקטואריה על חלקי בפנסיה ויש החלטה. ביקשנו פסיקתא והתבקשנו להגיש בקשה, הגשנו בקשה אז ביקשו שנגיש צו. איך מקובל ומה עושים על מנת לקבל זכויות הגמלה? בפניה לגבוה בערעור באיזה מקרים הם נוהגים לבקש ערבון?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 15.09.2016
שעה: 16:07
אם יש דו"ח של אקטואר בית הדין הרבני צריך לתת לדו"ח תוקף של פסק דין. כאשר מתקבל תוקף של פסק דין אפשר להמציא לבית הדין פסיקתא לחתימה ולמסור את הפסיקתא לגורמים הרלוונטיים המחזיקים בזכויות של בעלך.
לעניין ערעור בבית הדין הרבני הגבוה בירושלים לעיתים מבקשים הפקדת ערבון ולעיתים לא. תלוי במהות העניין ובסיכויי הערעור.
לא בכל מקרה יש צורך בהפקדת ערבון וגם אם נקבע ערבון אפשר לבקש לבטלו או להפחיתו.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: יפה
תאריך: 15.09.2016
שעה: 20:54
מסתבר שהבעל מקבל כבר את חלקו, ורק חלקי שעוקל על ידי בתחילת ההליך לא משולם לי. האם בית הדין מחוייב לחתום על פסיקתא או יכול לעכב את חלקי מכל סיבה אחרת או עד לפס"ד הסופי שככל הנראה יקח עוד זמן רב? כמה זמן מעת הסיכומים נהוג לקבל פס"ד?
|
מחבר: עומר
תאריך: 14.09.2016
שעה: 9:44
שלום רב
הוגשה נגדי תביעה בגין מזונות(לא נשוי)
ביקשתי בדיקה ונמצא כי אני האב.
כעת אני שוקל ללכת ללא ייצוג משפטי עקב מצב כלכלי קשה.
האם זה אפשרי האם זה מומלץ?
האם ניתן יהיה לשלב עו״ד בשלב מאוחר יותר על מנת להשיג תוצאה טובה יותר.
כיצד התהליך המשפטי מתבצע מהשלב בו הוכח כי אני האב ע״י הבדיקה.
אודה לעזרתכם ולעצתכם
עומר
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 14.09.2016
שעה: 11:04
אם קיבלת תביעה מזונות והתברר כי אתה האב לא יהיה מנוס מלנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה אלא אם תוכל להגיע בהסכמה לסכום מזונות מוסכם עם הצד השני.
אין חובה לקחת עורך דין לייצוג אבל לא מומלץ לנהל הליכים ללא עורך דין המומחה בדיני משפחה.
אמנם אפשר לשלב מאוחר יותר עורך דין ובכל שלב אתה רשאי ויכול להחליט על לקיחת יצוג אבל לעיתים נזק שעשית בעצמך יהיה קשה לעורך דין לתקן לאחר מכן.
קשה יותר לתקן. כך למשל אם יקבעו מזונות זמניים גבוהים גם עורך דין טוב יתקשה להפחיתם בהליך ההוכחות על אף שהדבר אפשרי.
אם מצבך קשה אולי אתה זכאי לסיוע משפטי ללא עלות מן המדינה.
תוכל גם לפנות לשכר מצווה בלשכת עורכי הדין.
בכל מקרה עליך להגיש כתב הגנה למזונות להסביר את מצבך הכלכלי, לתמוך את טענותיך במסמכים ובתלושי משכורת וכיוצ"ב.
את כתב ההגנה יש לתמוך בתצהיר.
בברכה ובהצלחה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: ליטל
תאריך: 13.09.2016
שעה: 9:44
שלום
נמצאים בהליך גירושין, מתנהלים בבית משפט, הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ לבתי הקטינה.
האם אפשר לבטל את הצו לקראת פסק דין או לאחריו?
ואם כן איך?
דרכון כבר קיים לבת שכן הוצא במהלך הנישואין.
תודה
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 14.09.2016
שעה: 11:06
תמיד אפשר לבטל את צו עיכוב היציאה כנגד בטחונות שתתני לאב.
בית משפט לא יטה לבטל ללא ערבויות אם קיים חשש אמיתי שהקטינה תוברח לחו"ל ויעדיף לשמור על זכויות האב.
אם תרצי לסוע עמה לחופשה תמיד תוכלי להביא בטחונות לחזרת הילדה.
עורך הדין המייצג אותך בהליכי הגירושין ודאי יודע זאת ותתייעצי עמו או עמה כיצד לבטל את הצו אם ברצונך לצאת עם הילדה לחופשה.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: ליטל
תאריך: 13.09.2016
שעה: 9:42
שלום
אני בסכסוך גירושין וקיבלנו צווים לגילוי מסמכים לקראת דיון הוכחות ללא תוקף.
איך ומתי מגישים בקשה לקביעת תוקף לצווים שכן אינני מעוניינת שהגרוש שלי בעוד שנה או לאחר פסק הדין יחקור את חשבונות הבנק שלי או את מקום עבודתי.
תודה
|
מחבר: חן
תאריך: 12.09.2016
שעה: 19:17
בית הדין הגבוה מקבל את הבר"ע אבל דורש ממני ערבון גבוה מאד בשביל לדון בבר"ע למרות שאני מיוצג ע"י הסיוע המשפטי מסיבה כלכלית ופטור מאגרה. מה עושים?
בעבר הגשתי גם כן בר"ע ולא דרשו ממני ערבון וכן ניתנו החלטות שלא קויימו ע"י בית הדין האזורי עד היום. מדוע על מנת לאכוף החלטות שכבר ניתנו עליי לשלם ערבון? יש נושאים נוספים שהועלו ואין לי שום ביטחון שאם יתקבלו החלטות חדשות נוספות, הוא יכבד אותם. האם הגיע הזמן לפנות לבג"צ כי אין כיבוד הדדי בינהם?
|
מחבר: אלון
תאריך: 12.09.2016
שעה: 5:08
שלום ,
האם גבר, יכול להחתים מראש אישה/בת זוג/חברה (עם או בלי שהשניים נשואים) בחוזה על כך שבמידה והאישה נכנסת להריון ממקרה של יחסי מין בינהם כך שבחוזה יצויין שעל האישה לבצע הפלה (או לקחת אחריות מלאה) במידה והאשה נכנסת להריון?
ואם במידה בוחרת האישה שלא לבצע את ההפלה, אז היא תהיה אחראית על כל הוצאותיו הכלכליות ואחריות מלאה של הילד (כגון לקחת על עצמה את תשלום המזונות) + פיצוי כספי לגבר שהוא נחשב כאב בעל כורחו?
כמובן שהאישה תסכים לזה מראש (לפני ההריון) מרצונה החופשי, אך נניח ולאחר שהיא נכנסת להריון, האם היא תוכל להתחרט ולבטל את החוזה ללא כל פיצוי מצידה?
בשורה התחתונה, בעצם למנוע מקרה של "גניבת זרע". וגם אם זה קורה אז שהגבר יהיה "מכוסה" .
תודה,
אלון
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש