הדיירים המוגנים ניצחו: החנות הוותיקה בירושלים לא תפונה
40 שנים שבהן התפרנסו בני משפחה מחנות שטיחים פרסיים היו אמורות להסתיים - ואז המחוזי התערב.
40 שנים שבהן התפרנסו בני משפחה מחנות שטיחים פרסיים היו אמורות להסתיים - ואז המחוזי התערב.
משרד החינוך טען שהעובד סייע מיוזמתו בעבודות ולכן הוא האחראי לנזקיו. אולם השופט התרשם שהפעילות נעשתה בהנחיית המנהל והטיל על המשרד את רוב האחריות.
השופט הבהיר כי "על המדינה ורשויותיה מוטלת החובה לפעול במהירות ראויה למען אנשים כדוגמתה של העותרת".
"לאן כל הכסף הזה הולך?" הטיח יו"ר המועצה בחבר מועצה אחר. לאחרונה, בית המשפט קיבל את תביעתו של החבר המושמץ.
האב חולה בדמנציה. שורה של עדויות הוכיחה כי הוא מנוצל על-ידי שתי בנותיו, שבודדו אותו, הרחיקו אותו מבנו ונכדיו ומשכו מאות אלפי שקלים מחשבונו.
בעוד "מנורה" טענה שהרכב נחשב כ"זירה", ביהמ"ש חייב אותה לפצות את הנהגת וקבע שנפילת העץ הייתה "סיכון דרך שהתממש" ולכן האירוע מוגדר כ"תאונת דרכים".
"כלל" סירבה לשלם בטענה שלא מדובר בתאונת דרכים – שכן במסמכים הרפואיים אין זכר ל"התהפכות בנסיעה". ואולם, ביהמ"ש קיבל את גרסתו שהייתה ברורה ואמינה.
השופט פסק: "לא ניתן להתעלם מטענות המשיב כי מדובר באכיפה בררנית שהופעלה נגדו ולא כנגד שאר 20 הדיירים או בעלי הזכויות האחרים במתחם".
הצעיר הודה והורשע גם בכליאת שווא וחבלה במזיד לרכב. אך בית המשפט הפעיל שיקול דעת ולא הטיל עונש מאסר - כדי לאפשר לו להשתקם
שני חקלאים תבעו מיליונים מהאגודה השיתופית "הדרי אשקלון", בטענה שלא הקצתה להם את כמות השטח והמים שעליהם התחייבה. ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורם.