המאהב התלונן על הבעל ללשכת עוה"ד, העליון: לא לשון הרע
הבעל, עורך דין במקצועו, הגיב לתלונה בקובלנה פלילית בה טען כי המאהב הכפיש את שמו ופגע בפרנסתו כשכתב שהוא אדם לא יציב המכור לטיפה המרה. שלוש ערכאות דחו את טענותיו בזו אחר זו.
הבעל, עורך דין במקצועו, הגיב לתלונה בקובלנה פלילית בה טען כי המאהב הכפיש את שמו ופגע בפרנסתו כשכתב שהוא אדם לא יציב המכור לטיפה המרה. שלוש ערכאות דחו את טענותיו בזו אחר זו.
רוכשי דירה בחיפה תבעו מהמוכרת 135,000 שקל בטענה שהסתירה מהם בעיית רטיבות קשה, אולם השופט דחה אותם לאחר ששוכנע כי הנתבעת סיפרה להם על הבעיה עוד לפני החתימה על החוזה.
חברה שהפעילה דוכן מיצים במתחם גילתה שחברת גינדי החליפה את המפתחות ומסרה אותו ואת הציוד היקר שבתוכו לשימוש חברה אחרת. בית המשפט גינה את הפעולה הכוחנית.
הנאשם טען כי לאחר שכמה זרעים נפלו ונבטו הוא החליט לטפח אותם במקום לרכוש את הסם שמקל על כאביו. לימים, הוא אף קיבל רישיון לקנביס רפואי. בית המשפט הטיל עליו עונש מינימלי.
המועצה האזורית רמת נגב שלחה לתושבים ולח״כים מכתב בו טענה שהעומד בראש עמותת ״מרכז האור״ הוא מנהיג כת מסוכן שפגע מינית באחת החברות. היא תפצה אותו על לשון הרע.
בית המשפט קבע כי המוכרת היתה חייבת לגלות לרוכש את מצבה התכנוני של הדירה, אולם את מרבית הפיצוי ישלם עורך הדין שערך לצדדים את ההסכם, כיוון שהתרשל ולא בדק בעצמו את העניין.
חברת הביטוח טענה כי המנוח נרצח ולא נפגע בתאונת דרכים אלא שממצאי המשטרה והמומחים העלו כי האש פרצה עקב התחממות המנוע, וכי המנוח מת כתוצאה משילוב מסוכן של אלכוהול, פחמן דו-חמצני וציאניד.
הבעל טען כי אשתו השתלטנית דרשה ממנו לעזוב את הבית ולכן הוא פטור מתשלום. בית הדין הרבני קבע כי אשמת האישה בפירוק הנישואים לא הוכחה אך סכום הכתובה, שנקבע בהשראת תאריך החתונה, אינו מציאותי.
בעלי דירה בבית משותף בנתניה, שהגג שייך רק להם, ביקשו לחייב את השכן לפנות אותו ממזגנים, דודים וצלחות לוויין. המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדתו שלפיה במצב הנוכחי מותר לו להחזיק מתקנים על הגג.
מול הבן ניצבו בנותיו של המנוח שטענו כי ביקש שגופתו תישרף. בסופו של דבר הצדדים הסכימו על קבורה. השופטת קראה למחוקק להכריע בסוגיה הרגישה "מהר ככל האפשר".