100,000 שקל פיצויים לטבחית שעזבה את עבודתה בגלל מחלה
המעסיקה – "לבונה אירועים" – טענה כי הטבחית עזבה את העבודה "מטעמי נוחות", ואף חתמה על כתב ויתור על זכויותיה, אך השופטת דחתה את עמדתה.
המעסיקה – "לבונה אירועים" – טענה כי הטבחית עזבה את העבודה "מטעמי נוחות", ואף חתמה על כתב ויתור על זכויותיה, אך השופטת דחתה את עמדתה.
ההלוואה ניתנה ב-2006 ללא הסכם בכתב. החבר הכחיש שקיבל את הכספים אך בהקלטות סמויות הודה בפני המלווה כי הוא חייב לו כסף. בית המשפט קיבל את ההקלטות כראיה וחייב את החבר להחזיר.
שמונה אחים שהתנגדו לקיום צוואת אביהם טענו כי אחיהם הזוכים ניצלו את מצבו הבריאותי הלקוי והשפיעו עליו לרעה. אלא שבבית המשפט לא הובאה שום ראיה שתומכת בכך. ההתנגדות נדחתה.
עובד זר טען כי הפרישו לו כספי פנסיה בחסר, רק אחרי חצי שנת עבודה בניגוד להוראות צו ההרחבה החל על המעסיקה שלו בפועל. חברת כוח האדם והמעסיקה הישירה הוכיחו אחרת.
אחרי 8 שנות מאבק מול הוועדה המקומית בעיר, בית המשפט קיבל את תביעתם של הדיירים וציין כי "ברור שבעיני הקונה הסביר, דירה עם נוף עירוני מלא עדיפה על פני דירה עם נוף עירוני חלקי בלבד".
מכללה ששכרה משרדים בפארק המדע ברחובות לא חתמה על הארכת חוזה השכירות אך המשיכה להשתמש בנכס 8 חודשים נוספים. המכללה התפרקה ותביעה שהגישה המשכירה נגד בעליה התקבלה.
התובע טען כי עיקם את הקרסול כשקפץ לעבר מזרן שזז משום שלא קובע. המכון טען כי מדובר בסיכון טבעי של האימון וכי התובע לא נזהר ולא נשמע להוראות. בית המשפט לא קיבל זאת וקבע כי המכון סיכן את המתאמנים.
האלמנה טענה כי לא ייתכן שהצוואה מבטאת את רצונו החופשי של בעלה המנוח, מה גם שהיא לא עומדת בתנאי החוק לצוואה נוטריונית. אבל בית המשפט התרשם כי המנוח אכן ביקש להוריש את רכושו לבתו היחידה עלי אדמות.
לנוכח גרסתה הבעייתית של התובעת דרשה חברת הביטוח מגדל לפסוק לה פיצויים זעומים של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד. אלא שבית המשפט קבע כי בכל זאת מדובר באישה צעירה שנפגעה בתאונת דרכים לא פשוטה.
החברה תבעה מהנדס במשרד התשתיות שהזהיר מפני הובלת גז טבעי דחוס במשאיות. השופטת שוכנעה כי הנתבע אמר את הדברים בתום לב, ומתחה ביקורת על החברה שביקשה לנצל את המערכת המשפטית לצורך השתקתו.