עסק שהיה משותף לבעל ואישה עבר במהלך ההליך לבעלותה הבלעדית של הנתבעת. רואה חשבון שמינה בית הדין סבר כי לעסק יתרת חובה. הבעל טען כי ישנן הכנסות רבות שאינן רשומות, אך הדיינים דחו את עמדתו.
בית המשפט למשפחה דחה את טענות בת הזוג להעדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת מצד הבן. זאת, אף שמומחה מטעם בית המשפט פסק שהאב לא היה כשיר במועד עריכת הצוואה.
טענת המורה כי נפלה עקב רטיבות נדחתה בהיעדר הוכחה אבל השופטת קבעה כי אין ספק שהמדרגות לא היו תקינות כיוון שפסי מניעת ההחלקה היו שחוקים.
בית הדין הרבני האזורי קבע שהאישה הפסידה כתובתה משום שהיא גרמה לכך שבעלה יעזוב את הבית עקב הגשת תלונות שווא וככל הנראה אף הסתירה ממנו את מחלתה. אלא שדייני בית הדין הגדול פירשו את הנתונים אחרת.
ביטוח לאומי סירב לשלם דמי פגיעה, בטענה שמדובר בהשתלמות שארגנה עמותה ולא העירייה, והתובעת אף נפלה במהלך הופעה בערב. אלא שבית הדין קבע כי מדובר בתאונת עבודה, שאירעה במהלך פעילות נלווית לעבודה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מאחר שהעובדת הפסיקה להגיע לעבודה מרצונה היא לא זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. שופטי העליון הפכו את ההחלטה והבהירו כי אין לצפות מעובדת שהוטרדה להמשיך לעבוד.
בעל מכוני צילומי שיניים חויב לפצות את שותפו בפסק בוררות שניתן לפני כשנה. בית המשפט דחה את בקשת הביטול שהגיש לאחר שלא הוכיח שמתקיימת אחת מעילות הביטול שבחוק.
השניים נתקלו בקושי בהוצאת דרכון אירופי בשל רישום שגוי של שנת לידתו של הסב המנוח במרשם האוכלוסין, אולם משרד הפנים סירב לעזור להם. בית המשפט התרעם על העיקשות המיותרת. "לא כך מצופה מרשות שלטונית".
החברה והיזמיות נקלעו לסכסוך משפטי שבמסגרתו ביקשו האחרונות לממש ערבות בנקאית של 200 אלף שקל. אולם ביהמ"ש קבע כי החברה עמדה בכל מחויבויותיה כך שאין עילה למימוש.
אם המנוח הורישה לו דירה כדי שידאג לאחותו בעלת הצרכים המיוחדים. כשהיה על ערש דווי הוא ציווה אותה לאחיו באותו התנאי אך ילדיו האשימו את דודם בהשפעה פסולה. ביהמ"ש לא קיבל את טענותיהם.
