בעוד בית משפט השלום בחיפה סבר שהתשובה חיובית והמדינה התרשלה משום שלא התקינה בזמנו נהלים לפיקוח על פועלם של כונסי נכסים בתיקי הוצל"פ, בבית המשפט המחוזי נקבע שלא ניתן להטיל על המדינה אחריות כזו.
בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל לאחרונה פסק דין שחייב את המדינה להשתתף בתשלום פיצויים לרוכש דירה בהליכי כינוס, שאיבד את כספו עקב מעשי מרמה שבוצעו על ידי שני עורכי דין ובעל משרד לשירותים משפטיים. בעוד בית משפט השלום בעיר קבע כי המדינה התרשלה בפיקוח על הליכי מינוי כונסי נכסים בהוצאה לפועל, קבעו שופטי המחוזי ישראלה קראי-גירון, מנחם רניאל וסגן הנשיא רון סוקול, כי המדינה חסינה מפני אחריות כזו.
פרשיית המרמה התרחשה ב-2010 והייתה אחת מתוך כמה שביצעו שלושת השותפים, שגמלו בליבם להשתלט על נכסים של מנוחים עריריים תוך ביצוע עבירות פליליות חמורות שבגינן הורשעו לימים.
במקרה הנוכחי זייפו השלושה שטר חוב שלכאורה העיד כי מנוח ערירי שהותיר אחריו דירה בחיפה חייב 180 אלף שקל לאדם מסוים, והגישו אותו לביצוע בהוצאה לפועל. במסגרת זו הם הצליחו למנות אחד מהם ככונס נכסים למכירת דירתו של המנוח לצורך כיסוי החוב ומכרו את הדירה לרוכש תמים תמורת 236 אלף שקל.
אלא שהליכי המכירה נעצרו בצו מניעה לאחר שנפתחה נגד השלושה חקירה פלילית, שבעקבותיה אף הסתבר שלמנוח היו רק חצי מהזכויות בדירה.
בשנה שעברה בית משפט השלום קבע בית המשפט שלא רק השותפים עוולו כלפי הרוכש - שכספו ירד לטמיון - אלא שגם המדינה התרשלה כלפיו משום שלא הסדירה מנגנוני פיקוח על פועלם של כונסי נכסים בהליכי כינוס של חייבים פרטיים. משכך היא חויבה, יחד עם שלושת השותפים, להחזיר לרוכש את כספו ולפצות אותו ב-10,000 שקל על עגמת נפש.
אין עילה נגד המדינה
בערעור שהגישה המדינה על פסק הדין היא טענה בין היתר כי לא הייתה מחויבת לקבוע מנגנוני פיקוח על כונסי נכסים שעבודתם נתונה לפיקוח רשמי ההוצל"פ, ומכל מקום היא חסינה מפני תביעות רשלנות במקרים כאלה.
מנגד טען הרוכש כי לו היה נוהל לשמירה על כספו - בדומה לזה שהוסדר ב-2012 - הנזק שנגרם לו היה נמנע.
אולם השופטת קראי-גירון קבעה כי ל"לא היה מקום להטיל אחריות על המדינה בגין אי קביעת הנהלים שיבטיחו שמירה על כספים המשולמים במסגרת הליכי מימוש זכויות במקרקעין על ידי כונסי נכסים".
לטעמה, כפי שרשמי ההוצאה לפועל חסינים מפני תביעות נזיקיות בהקשר זה גם המדינה צריכה ליהנות מחסינות דומה.
השופטת הוסיפה עוד כי לא הוצג בפניה מקור חוקי המטיל על המדינה את החובה לקבוע נהלים בעניין, וגם בהנחה שיש כזו כבר נפסק שאי אפשר לתבוע את המדינה בעילת רשלנות עקב פגיעה מהיעדרו של חיקוק או נוהל כזה או אחר.
מלבד זאת, השופטת קיבלה את טענת המדינה כי סביר להניח שהנהלים לא היו מונעים את מעשה המרמה. "קיומם של נהלים נדרשים... לא נועד, אינו מונע ואינו יכול למנוע הרמטית אפשרות כי גורם פלוני שאינו מהסס לבצע מעשים פליליים יגרום לצד שלישי נזק שביקשו אותם הליכים למנוע", נכתב.
סגן הנשיא סוקול והשופט רניאל הסכימו עם דברים אלה ומשכך ערעור המדינה התקבל. חיובה להשתתף בתשלום הפיצויים לרוכש בוטל והוא חויב ב-7,500 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ המדינה: עו"ד נ' נחלה מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
- ב"כ הרוכש: עו"ד ג' סלעית
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין