ביה"ד הגדול: בעל שמנע מאשתו לגור בדירה המשותפת צריך לשלם לה שכירות
בפסק הדין נקבע כי ברמה העקרונית, גבר שהחליף את מנעולי הדירה המשותפת ולא אפשר לאשתו לגור בה חייב לשלם עבור השימוש הבלעדי שעשה בחלק שלה בנכס.
עובד "משאית זבל" נדרס – הפניקס תשלם 211 אלף שקל
העובד טען שמאז שנפגע הוא נאלץ להפסיק את עבודתו במחלקת פינוי האשפה וספג פגיעה בשכר. המבטחת טענה כי מדובר בעובד בעייתי – שסביר להניח שהיה מפוטר גם ללא התאונה. מה נפסק?
הצוואה והסכם הממון עשו את שלהם: לאלמנה לא מגיעים מזונות
אישה שבעלה השני נפטר ונישל אותה מצוואתו תבעה לקבל מזונות מעיזבונו – שהועבר לשלושת ילדיו מנישואיו הראשונים. דייני בית הדין הרבני הביעו בנושא דעות שונות אך בסופו של דבר התביעה נדחתה.
אושרה ייצוגית נגד KPMG סומך חייקין – לא הפרישה מספיק פנסיה
בית המשפט קיבל את עמדתו של רו"ח שעבד בפירמת רואי החשבון הענקית, שטען לקיפוח זכויות פנסיה, שהתבטאו בכך שבתקופה מסוימת החברה שילמה 5% ולא 6%, ואף לא שחררה לו כספי פיצויים שצבר בעת שהתפטר מהחברה.
החליק במשחק כדורגל: המועצה המקומית תשלם כ-104,000 ש'
התובע סיפר שהמגרש היה מלא לכלוך ואבנים קטנות. המועצה המקומית אבו סנאן טענה כי הוא האשם הבלעדי, אך השופט קבע כי "קיומו של לכלוך מחליק יוצר סיכון בלתי סביר כלפי השחקנים במגרש".
טען כי פוטר בגלל HIV, אך גרסתו לא היתה משכנעת
השופטת השתכנעה שהמעסיקה - עמותת אלו"ט - לא ידעה כי התובע נושא את הנגיף, ולמדה על כך רק אחרי שזימנה אותו לשימוע בגלל היותו עובד בעייתי. בהתאם לכך נקבע כי הוא פוטר בלי קשר למצבו הרפואי.
נפסלה צוואת חולה אלצהיימר שנישל אחד מבניו מהירושה
הבן שביקש לקיים את הצוואה טען כי הגיוני שאביו ציווה לו את כל רכושו משום שהוא היחיד שטיפל בו בערוב ימיו. אלא שממצאי הפסיכוגריאטר שמונה בתיק היו חד-משמעיים: האיש לא יכול היה להבין על מה הוא חותם.
עסקית משתלמת: נפלה בבית קפה ותקבל כ-80 אלף שקל
הסועדת מעדה אחרי שנתקלה במוט שהרכיב סוכה במתחם הישיבה בבית הקפה. ביהמ"ש קבע שיצרנית הסוכה ובית העסק אחראים יחד למפגע ויפצו את התובעת.
המציא צוואה וישלם לאחותו הוצאות של 300 אלף ש'
האח טען כי אמם המנוחה ציוותה לו בעל-פה את ביתה רחב הידיים. אלא שבמקום להתמקד בהוכחת טענתו הוא בחר להשחיר את פני אחותו ולפגוע בה תוך עיכוב ההליך שלא לצורך.
היזמית זכתה ברוב הגג – הדיירים המקוריים התרעמו
הדיירים טענו כי אחרי שהיזמית הוסיפה עוד דירות לבניין היא הותירה בידיה את שטחי הגג שהוצמדו להן שלא בהתאם להסכם מולה. אלא שלפי בית המשפט, הפרשנות שלהם שגויה ולא תואמת את חוק המקרקעין.