עבריין מין שעיכב את הגט ישלם כרבע מיליון ש' לגרושתו

בני הזוג לשעבר משתייכים לחברה החרדית. האיש נמלט לארה"ב, הוסגר ונעצר על ביצוע עבירות מין באחותה של אשתו. גם לאחר הגירושים הוא המשיך בהתנהלותו הנלוזה כשהפיץ כי הגט פסול כדי למנוע ממנה להתחתן בשנית.

פסק דין חריף של סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, השופטת רבקה מקייס, חייב בחור חרדי בפיצויים של כ-224 אלף שקל במסגרת תביעה שהגישה גרושתו בגין סרבנות גט ולשון הרע. האיש, שמרצה כיום עונש מאסר עקב ביצוע עבירות מין באחותה הקטינה, נמלט לארצות הברית כדי לחמוק ממתן הגט ומההליכים הפליליים נגדו, ולאחר מכן הפיץ בקהילה כי הגירושים פסולים כדי למנוע מגרושתו להתחתן בשנית.

ב-2010 הגישה האישה את תביעת הגירושים. זמן קצר לאחר מכן הגישה אחותה תלונה נגד הבעל, והוא נמלט לארה"ב בזהות בדויה. בדצמבר 2013 הוסגר לישראל, הורשע בביצוע עבירות מין ונידון ל-3 שנות מאסר. רק חודש לאחר מכן הוא הואיל בטובו לתת לאשתו גט.

לפני כ-3 שנים היא הגישה נגדו תביעה לפיצויים של כחצי מיליון שקל. האישה טענה כי הנתבע עיגן אותה במשך 42 חודשים בין היתר כשהתנה את הגירושים בדרישות רכושיות הזויות כמו תשלום 2 מליון שקל, וברח לחו"ל חרף צו עיכוב יציאה. בנוסף היא טענה כי הוא פגע בשמה הטוב כשהפיץ בקהילה שהגט פסול כדי להתריע חתנים פוטנציאליים ולסחוט ממנה כספים. 

בסופו של דבר התובעת נישאה אך לטענתה שליח מטעם בעלה איים כי אם לא ישלם לו 800 אלף שקל הוא יפיץ כי הגט פסול וילדיהם יהיו ממזרים.  

מנגד טען הנתבע שהתובעת היא זו שעיכבה את הגירושים כשסירבה להיענות לדרישותיו. הוא הדגיש כי לא ברח לחו"ל כדי לעגן את התובעת אלא כיוון שלא יכול היה להתמודד עם השקרים שהפיצה עליו. בפועל, הוא טען כי בין המועד שבו חויב לתת לה גט לבין ביצועו חלפו בסך הכל 6 חודשים.

הנתבע הוסיף כי אמר שהגט מעושה רק בבית הדין הרבני ולכן דבריו מוגנים מפני לשון הרע.

פגיעה מכוונת

סגנית הנשיאה מקייס קבעה כי התנאים שהציב הנתבע לתובעת, כולל דרישה לביטול התלונה של אחותה נגדו, לא היו סבירים או לגיטימיים. לשיטתה, הנתבע הוא סרבן גט שצריך לשלם פיצוי על רשלנותו.

לגבי תקופת הסרבנות נקבע כי היא נמשכה 13 חודשים – מהרגע שבו ברח לחו"ל ועד לגירושים. על כל חודש של סרבנות יצטרך הנתבע לשלם לתובעת 3,500 שקל.

בנוסף נקבע כי פרסום ברבים שהגט מעושה נחשב ללשון הרע, במיוחד בחברה החרדית. אמנם, כשהדברים נאמרו בבית הדין הם לא היו בגדר הוצאת דיבה, אלא שהנתבע לא עצר שם.

ההוכחה החזקה ביותר לכך שהנתבע פרסם את העניין ברבים נמצאה בהקלטה שבה נשמע רב מנסה לסחוט את חתנה של התובעת והודיע לו כי הגט יוכשר רק אם ישלם לנתבע 800 אלף שקל, אחרת ילדיו יהיו ממזרים.

"מחומר הראיות עולה כי הנתבע נקט בתוכנית פעולה מתוכננת על מנת להשיג לעצמו יתרונות כלכליים עת מצא לסחוט את התובעת ערב חתונתה", נכתב. "חוסר תום לבו של הנתבע זועק עד השמיים וניכר כי מטרתו הייתה לפגוע בזדון בתובעת...".

משכך הנתבע חויב בכפל הפיצוי שבחוק לשון הרע. ביחד עם הפיצויים על עיכוב הגט הוא יפצה אותה ב-188,136 שקל בנוסף ל-3,500 שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד משה יצחק אוסדיטשר
• ב"כ הנתבע: עו"ד זועבי חוסאם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין