הצעיר עבר ניתוח בגין קרע בברך. לאחר מכן הוא החל לסבול מירידה בתחושה, כאבים וחולשה והתברר שהייתה פגיעה באחד העצבים. בתביעה שהגיש נגד בית החולים הוא טוען שצוות התרשל בביצוע הניתוח וכי הוא לא קיבל מידע מראש על הסיכון
הנהג טען כי השתמש באוזנייה ולא נגע בטלפון. השופט תהה כיצד יכול היה השוטר להבחין במכשיר לנוכח הפרשי הגובה בין הניידת לאוטובוס והעובדה שחלונותיו כהים
האיש עבד כנהג משאית. בית המשפט קיבל את טענתו כי בעקבות התאונה הוא לא מסוגל לעבוד בעבודות פיזיות. באופן חריג הנפגע יקבל פיצוי על שווי רכב צמוד שהיה לו במקום עבודתו
שלוש נשים הועסקו כמפקחות השגחה בבחינות מטעם משרד הכלכלה במעמד של קבלן עצמאי. טענתן כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק התקבלה והן זכו בפיצוי על זכויות סוציאליות ועוגמת נפש
המעסיקה לא הוכיחה מה עשתה כדי למנוע תאונת עבודה בכלי המסוכן. עם זאת, נקבע שהאחריות שלה נמוכה יחסית משום שמדובר בעובד ותיק ומנוסה, ולא הוכח שהיה פגם כלשהו במכשיר עצמו
כ-410,000 שקלים נפסקו לרוכשי דירות עקב בעיות רטיבות ואיטום, חיפוי, קירוי, מיזוג, ריצוף ועוד. בית המשפט סירב לאפשר לחברת הבנייה לתקן אותן בעצמה בשל הכחשת אחריות עיקשת ויחסים עכורים עם הרוכשים
בעלי דירה שהשתלטו על חניה בבניין בבני ברק חויבו לפנותה. במסגרת פסק הדין הבהיר המפקח שקביעתו הייתה זהה גם לו היה מקבל את טענתם שזו החניה שלהם
יורשי מניות בחברה שבבעלותה מגרשים ביישוב פוריה ניסו להתנער מהעסקה בטענה שלא היו מוסמכים לחתום על ההסכם בשם החברה. בית המשפט לא האמין שזו הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי התביעה
הדירה רשומה על שם האישה אך בית המשפט קבע שהיא הייתה משותפת לה ולבעלה המנוח. טענת האישה כי לפי הסכם הממון הבעל היה זכאי לחצי מהנכס רק במקרה של פרידה, ולא של מוות, נדחתה
גרם המדרגות שמוביל מבניין בגבעתיים למדרכה ציבורית לא היה תקני. בית המשפט קבע שמדובר במפגע שנציגות הבניין והעירייה אחראיות לו. 80% מהאחריות הוטלה על הנציגות ו-20% על העירייה
