במהלך דיון בבית הדין הרבני הגיעו בני זוג להסכמות בעניין תנאי הגירושין. ההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין בדעת רוב, אך אחד הדיינים סבר בדעת מיעוט שהאב הסכים שלא מתוך רצון חופשי ומבלי שהבין לעומק את ההתחייבויות. מה ניתן ללמוד מהמקרה?
האיש, מהנדס תוכנה כבן 45, נפגע בשתי תאונות דרכים. בית המשפט דחה את עמדת המבטחת כי הנפגע יכול להשתכר 15,000 שקל בחודש והעמיד את נכותו התפקודית על 85%
האם ביקשה להורות כי הקטין יועבר לטיפולה והשגחתה לנוכח ניכור הורי והזנחה מצד האב. בית המשפט נענה לבקשה ולנוכח איומי האב קבע מנגנון ייחודי להעברת הקטין מבית האב לאם ללא ידיעתו
תושבת נס ציונה דרכה על מכסה שהיה שבור ורגלה החליקה לבור. היא חילצה את עצמה אך אחד מכלביה נתקע מתחת למכסה והיא נפגעה כשניסתה לעזור לו
אח אחד מונה כבן ממשיך במשק והאחר קיבל זכות מגורים. לאחר שהמצב ביניהם הפך בלתי נסבל בית המשפט הורה לשני לעזוב תמורת פיצוי. ואולם, במסגרת ערעור שהגיש נקבע שהפינוי יעוכב עד שיימצא לו ולבני משפחתו פתרון מגורים
המנוח ציווה מחצית לאשתו השנייה ומחצית לבנותיו מנישואיו הראשונים. האישה טענה שמגיע לה יותר אך נקבע שהיא לא הייתה שותפה בנכסיו
בית המשפט קיבל את בקשת האם לאחר שהתרשם שהמעבר יהיה לטובת הילדים, לא יפגע בזמני השהות ואין סיכון ביטחוני מיוחד
במשך שנים הבעל לא עבד בכלל ולאחר מכן הסתפק במשרה חלקית. בכל הזמן הזה הוא גם לא תפקד כ"עקר בית" והאישה היא זו שבישלה, כיבסה וניקתה. בית המשפט קבע כי במצב כזה לא הוגן להורות על חלוקת זכויות שווה
נקבע שהירידה בשמיעה והצפופים מהם היא סובלת באוזניה נגרמו מהחשיפה לרעש המכונות במפעל
בעקבות הפרסומים האב החל לקבל איומים על חייו. הצו ניתן נגד האם ונאסר עליה להטרידו לאחר ששופט התרשם שהיא זאת שעומדת מאחורי הפרסומים
