האחים שהתנגדו לצוואה טענו כי הבת שזכתה בדירה הייתה מעורבת בעריכתה. בית המשפט לא מצא בסיס לטענה וקבע שהצוואה הגיונית מאחר שהבת שילמה על הנכס
השופט אריאל ממן דחה לאחרונה התנגדות שהגישו שבעה אחים לצוואת אימם. האם חתמה על הצוואה בגיל 67 שנים רבות לפי מותה. היא קבעה בה שדירתה תעבור לאחת הבנות ויתר הרכוש יחולק באופן שווה בין יתר היורשים. המתנגדים טענו שהאם לא הבינה את הצוואה ושהבת שזכתה בדירה הייתה מעורבת באופן פסול בעריכתה. השופט דחה את הטענות בין היתר על בסיס עדות עורך הדין שחתם על הצוואה כעד, אשר ציין כי במועד החתימה לא היה חשש להשפעה כלשהי.
האם המנוחה הלכה לעולמה בשנת 2018. היא הותירה צוואה בפני עדים שנערכה ב-1994, בה ציוותה כי דירתה תעבור לאחת הבנות ויתר הרכוש יחולק בחלוקה שווה בין כל יורשיה על פי דין.
בשנה שבה נערכה הצוואה רכשה האם דירת עמיגור בה התגוררה באמצעות כספי הבת הזוכה.
המתנגדים טענו כי הצוואה הוסתרה מיתר היורשים וקיומה נודע להם רק לאחר פטירת האם. הם הוסיפו כי במהלך חייה הביעה האם את רצונה כי נכסיה יחולקו באופן שווה בין כל צאצאיה, כך שהוראת הצוואה לפיה דירתה תעבור בשלמותה לאחת הבנות מנוגדת לרצונה.
הבת הזוכה טענה כי מדובר בהתנגדות סרק שהוגשה מטעמי בצע כסף.
לדבריה, הצוואה נחתמה כשהמנוחה הייתה בת 67, בפני שני עדים כשרים, עורכי דין במקצועם, ולא נפל כל פגם בעריכתה.
עוד הוסיפה הבת כי הצוואה לא הוסתרה ולפחות חלק מהמתנגדים ידעו עליה בזמן שהמנוחה הייתה בחיים.
לבסוף, טענה הבת כי ככל שהיה ממש בטענות המתנגדים בדבר השפעה בלתי הוגנת או מעורבות בעריכת הצוואה, היה למנוחה זמן ארוך (למעלה מ-23 שנים ממועד עריכת הצוואה ועד לפטירתה) שבו יכלה בקלות לחזור בה מצוואתה, באמצעות צוואה חדשה.
שילמה בעצמה
השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בקריית גת ציין כי לאחר עיון בעדויות ובראיות הוא התרשם שמדובר בהתנגדות סרק שטוב היה לולא הוגשה כלל.
הוא כתב שעורך הדין ששימש כעד לצוואה (יחד עם אביו שהלך לעולמו) מסר עדות שלימדה בבירור כי אין ממש בטענות המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת או לפגם אחר בעריכת הצוואה.
מעדות עורך הדין עלה כי הוא ואביו מעולם לא הרשו שאדם נוסף מלבד המצווה יהיה נוכח בעת עריכת צוואה, וכי לא התעורר אצלם חשש כי השפעה של צד ג' גרמה למנוחה לערוך את הצוואה.
עורך הדין הוסיף כי במידה שהוא או אביו היו סבורים כי המנוחה אינה החלטית או שאינה מבינה לחלוטין את הוראות צוואתה ותוצאותיה או שהוראות הצוואה אינן משקפות את רצונה האמיתי, הם לא היו עורכים אותה ולא חותמים על גבה לאימות.
השופט ציין כי סביר להניח שהמנוחה שידעה היטב כי בתה רכשה עבורה את הדירה, או לפחות סייעה לה ברכישתה, ביקשה לבטא עובדה זו בצוואתה ולהעניק לה את הנכס.
המתנגדים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב״כ המבקשת: עו"ד יחיאל סלוק, עו"ד אילן הראל
- ב״כ המתנגדים: עו"ד עו״ד דבורה ביטון ועו״ד מור מורביה
עו"ד אריה חגאג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין