״גנב חצי דירה״: אישה תקבל את כל הזכויות בנכס שרשום גם על שם הגרוש

בין בני זוג לשעבר התעוררה מחלוקת בנוגע לבעלות בדירה שרשומה על שם שניהם. הבעל טען שהרישום משקף את הזכויות אך האישה טענה שהדירה שייכת לה בלבד. טענתה התקבלה בדעת רוב

בית הדין הרבני רחובות קיבל לאחרונה בדעת רוב תביעה של אישה שביקשה להצהיר כי דירה שרשומה על שמה ועל שם בעלה לשעבר שייכת לה בלבד. בפסק הדין נכתב כי אין להסתמך על הרישום כראיה מכיוון שמלכתחילה הוא נעשה לצרכי מס. עוד נקבע כי מחומר הראיות עלה שהאישה שילמה את התמורה על הנכס והדבר תומך בטענתה כי הדירה שייכת לה.

בני הזוג הכירו ב-2004. זמן קצר לאחר מכן הם רכשו דירה מחברת אזורים בסכום של 744,093 שקל, וב-2005 הם נישאו. לאיש היו אלו נישואים ראשונים ולאישה נישואים שניים, כשמנישואיה הראשונים יש לה שלושה ילדים. ב-2009 פרץ ביניהם משבר והם התגרשו ב-2014.

במועד רכישת הדירה האישה שילמה 340,815 שקל מכספים שצברה לפני הנישואים. היתרה בסך 415,000 שקל שולמה באמצעות משכנתה שנרשמה על שם האיש. במועד הרכישה הדירה נרשמה על שם האיש בלבד. לטענת שני בני הזוג הרישום בוצע כך כדי לחסוך במס רכישה. החזר המשכנתה התבצע בתחילה מחשבון האיש ולאחר כארבעה חודשים הועבר לחשבון האישה.

בינואר 2006 החל תהליך הרישום בטאבו ובאוקטובר אותה שנה הושלמה העברת 50% ברישום הדירה על שם האישה. במקביל, התווספה האישה כלווה נוספת במשכנתה.

בשנים 2006-2008 האישה פרעה מכספים שלה (פקדונות, קופות גמל שלה ושל ילדיה, ופיצוי בגין תאונת עבודה) את יתרת המשכנתה.

לטענת האישה, הבית שייך רק לה מאחר ששילמה את כל התמורה עבורו, מלבד חודשים ספורים בהם האיש שילם את המשכנתה. 

היא הוסיפה כי לאחר הנישואים, כשפנו השניים לנוטריון כדי להעביר את הרישום על שמה, חזר בו האיש וביקש לרשום את הזכויות בנכס חצי-חצי ומאחר שלא הייתה לה ברירה היא הסכימה. עוד לטענתה, המשכנתה נרשמה על שם האיש רק מכיוון שהיו לו זכויות לקבל הלוואה בתנאים מועדפים, ולמעשה היא זו ששילמה את כל החוב.

האיש טען מנגד כי מדובר בנכס משותף. הוא הסביר כי אמנם האישה שילמה חצי מהתמורה במזומן מכספה אך הוא שילם את היתרה באמצעות משכנתה על שמו. הוא הוסיף כי אף שהמשכנתה הועברה לאחר מכן על שם האישה, הוא העביר כספים רבים לצרכי הבית השוטפים במזומן מעבודתו כנגר.

אנוסה להסכים

הרב שמואל דומב ציין כי יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם רישום בטאבו קובע לעניין הבעלות, אך אין צורך להכריע בעניין במקרה זה. זאת, בין היתר, מאחר שאין משמעות ראייתית לרישום שנעשה רק כדי לקבל הנחת מס. 

עוד הבהיר הדיין כי אף שלאחר מכן הצדדים שינו את הרישום כך שהנכס נרשם על שם שניהם, אין להסיק מכך שגם לאיש יש זכויות בדירה. ״מקובלת טענתה של האישה שהייתה אנוסה להסכים שיירשם רק מחצית על שמה״, כתב.

הדיין הוסיף כי העובדה שהאישה שילמה את רוב עלות הדירה מובילה למסקנה שהיא הבעלים. הוא הדגיש כי אף אם אכן חלק מתשלומי המשכנתה שולמו בעת שהצדדים התנהלו בשיתוף, כפי שטען האיש, בכל זאת אין הדבר מקנה לו זכויות בדירה עצמה.

הרב ציון אשכנזי הצטרף לפסק הדין. הרב אליהו עמאר סבר בדעת מיעוט כי יש לתת משקל לרישום ולקבוע כי הנכס משותף.

• ב״כ התובעת: עו"ד רויטל (טלי) מגל
• ב״כ הנתבע: עו"ד רחל אבינועם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין