סדרת הכתבות בנושא ניגוד עניינים לכאורה של השופט ארז שני, האמון על הטיפול בתיקי ניכור הורי במחוז תל אביב, לוקה בכשלים רבים. ההשמצות האישיות נגד השופט שלא דבק בו רבב פוגעות במערכת המשפט כולה ובילדים והורים שסובלים מניכור
האיש קיבל את הסכום במזומן מאדם אחר. הוא לא עמד בהחזרים החודשיים וטען שההסכם נחתם תחת עושק והטעיה. בית המשפט דחה את הטענות והדגיש שהסכמים יש לכבד
בשיחה מסר לו עורך הדין כי החברה מתנגדת לשבצו בתפקיד הקרוב לביתו לאחר שרישיונו הותלה בשל מצבו הרפואי. בית הדין לעבודה התרשם כי השיחה היוותה ״עליית מדרגה״ בתקופת מתח מתמשכת
לנפגעת נגרמו שברים ברגל. בפסק הדין נקבע כי גם עיריית נתניה אחראית לתאונה החריגה אך בשל הסכם שיפוי בין העירייה לחברת האבטחה, האחרונה חויבה לפצות בגין מלוא הנזק
אחרי שהמבוטח מת הודיעה חברת הביטוח שהיא לא מכסה את ההלוואה בגלל פיגור של 738 שקלים בתשלומים. בית המשפט מתח עליה ביקורת חריפה וקבע שלא עשתה מאמץ מינימלי ליידע את המנוח על כך שהפוליסה בסכנה
שנה וחצי ניסו בעלי הבית לפנות את השוכר הבעייתי אבל הוא התחמק, ולאחר מכן דרש מהם 150 אלף שקל על תוספות שבנה ללא אישור. בית המשפט שם סוף לסאגה
החברה שילבה ציורים של האמן בלוח שנה ובדו"ח כספי בלי אישור. השופטת קבעה שגם אם המטרה שלה הייתה לתמוך באמנות ישראלית החברה הפרה זכויות יוצרים. עם זאת, הפיצוי שתשלם נמוך משמעותית מזה שדרשו היורשים
החברה מפתחת תוכנה לחברת האם שלה, וזו משווקת אותה לציבור. האם זו סיבה מספיק טובה לסווג אותה כעסק שנותן שירותים ולא כבית תוכנה, ולגבות ממנה ארנונה גבוהה יותר? בית המשפט חשב שלא
במסגרת הליך גירושין טען הבעל שיש לפטור אותו מכתובה בסך 26,000 דולר בשל התכתבות לא צנועה של אשתו עם גבר אחר. הטענה נדחתה לאחר שנקבע שהאישה לא קיבלה התראה והבעל סלח לה
נקבע שהמנוחה הייתה כשירה להבין את הוראות הצוואה כולל העובדה שהיא מבטלת את הצוואה הקודמת שלה
