בנה של האישה, ששירת בגולני, נהרג בחאן יונס בדצמבר האחרון. טרם כניסתו לרצועה פגש בחבר ילדות והביע בפניו רצון להמשכיות. שיחתם המצמררת הובילה לקבלת הבקשה
תקדים דרמטי בבית המשפט למשפחה באילת: אם לוחם שנפל בעזה לפני כחצי שנה תוכל לעשות שימוש בזרעו המוקפא, לצורך הפרייתו באמצעות אישה שזהותה טרם נקבעה. המדינה אומנם התנגדה, אך עדות נדירה של חבר ילדות של החלל, לוחם בעצמו - אשר לפיה המנוח רצה בהמשכיות, ואף הביע נכונות להקפיא זרע "בפעם הבאה שיוצאים הביתה" - הובילה את סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש להיעתר לבקשה.
בנה של המבקשת היה לוחם בגולני. למרבה הכאב, בדצמבר האחרון הוא נפל בקרב על הגנת המדינה, וזאת בטרם מלאו לו 19 שנים. הוא התיר אחריו אח ואחות. בסמוך לנפילתו נלקח מגופו זרע ונשמר בבית החולים סורוקה. כעבור מספר חודשים פנתה אימו לבית המשפט בבקשה לאשר לה להשתמש בזרע המוקפא לצורך, הפריית ביציות אישה שתיבחר על-ידה.
לטענת המבקשת, בנה שוחח רבות על שאיפתו להקים משפחה. בפרט הפנתה לשיחה שניהל עם חבר ילדות, לוחם בעצמו, בטרם הכניסה לרצועה, בעודם בשטחי הכינוס. לדבריה באותה הזדמנות שאל החבר את בנה מה יקרה אם הוא ימות ולא יוכל להביא ילדים, והלה ענה: "יודע מה אחי? פעם הבאה שאנחנו יוצאים הביתה - הולכים להקפיא זרע". לשיטתה מעדות זו ואחרות ניתן להתרשם שרצונו המשוער של בנה היה שתהיה לו המשכיות, ולכן יש להתיר לה להשתמש בזרעו.
מנגד טענה המדינה שאין הוכחה לפיה החלל רצה בילדים אחרי מותו דווקא, ומאישה שלא הייתה בת-זוגו. כל שהוכח, לטענתה, הוא שהמנוח רצה להיות אבא לילדים אותם יגדל בעצמו, במסגרת משפחתית אותה יקים בעתיד עם אשתו.
הצצה נדירה למחשבות הלוחמים
השופטת קודלר עיאש ציינה שמונחת לפניה סוגיית תקדימית בדמות שיחה בין לוחמים ערב כניסתם לקרב - ממנו אחד מהם לא שב - כבסיס להתיר שימוש בזרע הנופל. מסקנתה הייתה שעל סמך עדות חברו של המנוח, יש להתיר לאימו לעשות שימוש בזרעו.
לדברי השופטת, חברו של הנופל - "צעיר מרשים ביותר, רגיש ואמיץ" - אפשר לבית המשפט "הצצה נדירה לאותו רגע בלתי נתפס שבו שני חברי ילדות, שמכירים אחד את השני 'מאז שהם זוכרים את עצמם', נפגשים בשטח כינוס אליו במקרה הגיעו ביחד, ושם הם מקיימים את מה שבדיעבד התברר כשיחה האחרונה ביניהם".
בקשר לאותה שיחה העיד החבר בבית המשפט שאמר למנוח: "כל החיים לפנינו - משפחה, ילדים, טיולים. אתה לא מפחד למות?", וכי הלה השיב: ,אין בי פחד, אני גולני, הכל יהיה בסדר, יהיו לשנינו ילדים". בתגובה הפציר החבר: "ואם תיהרג או תיפצע? לא תוכל להביא ילדים", והמנוח השיב לו: "יודע מה אחי, פעם הבאה שאנחנו יוצאים הביתה אנחנו הולכים להקפיא זרע".
השופטת כתבה שהיא מאמינה לחבר כי במסגרת שיחתם האחרונה והמצמררת הביע המנוח רצון להקפיא זרע בפעם הבאה שייצא לחופשה. "נראה כי אין דרך אחרת להבין את דבריו, אלא כפי שמפרשת אותם אמו - כצוואתו ביחס לכך שייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו", נכתב בפסק הדין המטלטל. לדברי השופטת "שיחתם על מה יהיה אם יקרה להם משהו אם ימותו או יפצעו היא שיחה מאד משמעותית, הכי משמעותית, שיכולה ללמד את בית המשפט על רצונו המשוער של המנוח".
לפיכך השופטת אישרה לאם השכולה, ברמה העקרונית, לעשות שימוש בזרע בנה, כאשר ככל שתוגש בעתיד בקשה קונקרטית מטעמה ביחס לזהות האישה שתיבחר לשאת את העובר - בית המשפט ידון ויכריע בה לגופה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שמואל מורן, עו"ד רויטל סוויד ועו"ד נעה גלרמן
- ב"כ המשיבים: עו"ד זוהר בראל
עו"ד ירדן שלומי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.