ב-2011 ביקש התושב ממנהל הארנונה לבטל חיוב על שני שטחים בביתו. המנהל סירב בטענה כי מדובר בשטחים מקורים. ערר שהגיש התושב התקבל. מנהל הארנונה לא הרפה והגיש על כך ערעור. השופטת זהבה בוסתן דחתה את ערעורו בהסתמך על נוסח צו הארנונה עצמו.
מחלוקת בת חמש שנים בין תושב קדימה צורן למנהל הארנונה הסתיימה באחרונה לטובת התושב. בשנת 2010 גילה התושב כי נוספו לחיוב הארנונה שלו שני שטחים מתחת לביתו שגודלם המשותף הוא 8.88 מ"ר.
קיבלתם דרישת תשלום הזויה?
עורך דין מיסוי עירוני
באפריל 2011 הוא פנה למנהל הארנונה וביקש לבטל את החיוב מכיוון שמדובר למעשה בשטח הרצפה של הקומה השנייה של ביתו, שהוא כבר משלם עליה ארנונה. לדבריו, החיוב החדש יוצר כפל תשלום על אותו שטח, פעם כרצפה ופעם כתקרה. התושב הוסיף כי עצם העובדה שרצפת הקומה השנייה בולטת מהמבנה אינה הופכת את השטח ל"שטח מקורה". בנוסף, השטח אינו סגור על ידי יותר משני קירות ולכן על פי צו הארנונה הוא פטור מחיוב.
מנהל הארנונה דחה את הבקשה והשיב כי מדובר ב"כניסה מקורה" ו"מרפסת מקורה" שעל פי צו הארנונה נכללים בשטח הדירה.
התושב ערער בפני ועדת הערר המקומית וזו קיבלת את טענותיו וביטלה את החיוב. מנהל הארנונה לא ויתר וערער על ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד.
המנהל, שיוצג על ידי עוה"ד ברוך חייקין ועינב סילברה, טען כי מדיניות המועצה מזה שנים היא כי כל שטח מקורה חייב בארנונה. לדבריו, השטחים בהם מדובר מקורים ולכן נכללים בהגדרת "שטח בית מגורים" בצו הארנונה.
המנהל הוסיף עוד כי על פי "ההיגיון הפשוט והשכל הישר" הצו ביקש להוציא מתחולת חיוב הארנונה רק שטחים הנמצאים מתחת לבניין ואילו השטחים האלה נמצאים לצד הבניין והם המשכה הישיר של הקומה הראשונה.
לדבריו, מתן פטור במקרה זה עלול להשפיע על מגוון שטחים מקורים אחרים ברחבי המועצה והדבר ידרוש מהמועצה לשנות את שיטת חישוב הארנונה. כמו כן, השימוש שנעשה בשטחים בפועל הוא למגורים ולכן אין לפטור אותו מחיוב.
התושב, שיוצג על ידי עו"ד משה ימין, טען מנגד כי השטחים בהם מדובר הם "שטחים מתחת לבניין שאינם סגורים על ידי יותר משני קירות" ולכן על פי צו הארנונה אין לכלול אותם בשטח המבנה ואין לחייב בגינם.
הגדרה רחבה דיה
השופטת זהבה בוסתן הבהירה כי בהתאם להגדרת "שטח מגורים" בצו הארנונה של המועצה המקומית, "שטחים מתחת לבניין שאינם סגורים על ידי יותר משני קירות" אינם מחויבים בארנונה.
השופטת דחתה את טענת המערער כי המונח "מתחת לבנין" מתייחס אך ורק לשטחים הנמצאים מתחת לבניין בכללותו. לדבריה, אין הבדל מהותי בין השטח שמתחת לקומה השנייה בבית המשיב לבין, למשל, שטח קומת עמודים שבאופן שגרתי פטור מארנונה.
השופטת סיכמה כי אם העירייה התכוונה לתת פטור לקומת עמודים בלבד היה עליה להגדיר זאת במפורש, ו"ההגדרה בצו הארנונה רחבה דיה כדי לכלול גם את השטח המקורה והכניסה המקורה נשוא הערעור".
כמו כן, לדבריה, אם המועצה חוששת מהשלכות מתן הפטור על מקרים אחרים עליה לפעול לשינוי צו הארנונה ולא לחייב שטחים בניגוד לצו הקיים.
לפיכך דחתה השופטת את הערעור וחייבה את מנהל הארנונה בשכ"ט עו"ד והוצאות של 15,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין