במשך חמש שנים חברת "חשבשבת" נדרשה לשלם כל שנה ארנונה בסכום של כחצי מיליון שקל יותר ממה ששילמה לפני כן, כיוון שעיריית ת"א סירבה לסווג אותה כ"בית תוכנה". לאחרונה בית המשפט קבע כי העירייה שגתה.
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל את ערעורה של חברת "חשבשבת", העוסקת בייצור ושיווק תוכנה להנהלת חשבונות, וכן בייצור תוכנות נוספות לארגונים עתירי מידע כגון אוניברסיטאות וגופים ציבוריים. השופטת יהודית שטופמן קבעה כי תשלם ארנונה כ"בית תוכנה".
הערר הוגש על החלטות עיריית תל-אביב וועדות הערר שלה, לשנות את סיווג הנכסים שבבעלות החברה מסיווג של "בית תוכנה" לסיווג של "בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר".
החברה ביקשה לבטל את ההחלטה ולקבוע כי נכסיה הם "בית תוכנה", כפי שהיה עד שנת 2013, על פי צו הארנונה של העירייה. באותה שנה החליט מנהל הארנונה בעירייה לשנות את סיווג נכסיה של החברה בעיר, ולחייבם כ"בניינים שאינם משמשים למגורים". משמעות שינוי הסיווג עלתה לחברה בתשלום נוספת של כחצי מיליון שקל בשנה.
מאוחר יותר ועדת ערר דחתה ערר שהגישה החברה, בנימוק שהנכס אינו עומד בקריטריון שחל על "בתי תוכנה", כיוון שהחברה מתמקדת בפעילות מסחרית שיווקית של מוצר מוגמר, או תחזוקה והמשך פיתוח מודלים, אך לא בכתיבת התוכנה עצמה.
כלומר הנימוק היה שהחברה לא הוכיחה שפעילותה העיקרית היא פעילות ייצורית של ייצור תוכנה. ב-2016 נדחה ערר נוסף שהגישה החברה.
בערעורה, החברה טענה בין היתר כי היא לא רק מספקת שירותים ללקוחות, אלא יש לראותה כמייצרת תוכנה, זאת לנוכח מספר המתכנתים וכן לאור טיב השירותים.
מנהל הארנונה – המשיב בהליך – טען בין השאר כי החברה מספקת שירותים ללקוחותיה באמצעות תוכנה קיימת ועובדת, וכל תהליך ייצור התוכנה מסתכם אצלה "בשדרוגים קלים של מעבר לגרסת אינטרנט ועדכון המע"מ".
כמו כן, נטען כי החברה בחרה שלא להציג דוחות כספיים שיראו כי הכנסתה העיקרית היא מייצור תוכנה.
גרסה חדשה – מוצר חדש
השופטת שטופמן הציגה שורה של "מבחני עזר" שבהם נעזרה לצורך הכרעה בסוגיית הסיווג, ובהם "מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשבי אחר", מבחן ההשבחה הכלכלית, והמבחן הכמותי (כמות העובדים).
בתוך כך השופטת הסבירה כי המבחנים משמים רק לאינדיקציות, ובנוסף אליהם יש לבחון את מכלול הנתונים בראייה רחבה – בחינה שבמקרה זה הובילה אותה למסקנה כי עיסוקה העיקרי של החברה הוא ייצור תוכנות, וכי שאר פעילויות החברה נועדו לתמוך במוצר יחיד זה, ולהצליח למכור אותו ללקוחות החברה ברווח.
בהקשר זה השופטת אך ציינה כי "שדרוג" או פיתוח תוכנה קיימת מהווה פעילות ייצורית חדשה, בדיוק כשם שגרסת "וורד" 1995 של מיקרוסופט היא מוצר שונה – גם אם מבוסס על אותו חומר גלם – מגרסת "וורד" 2016.
בנוסף, והניגוד לעמדת המשיב, השופטת גרסה כי העובדה ש-37% מעובדי החברה בנכסים שבתל-אביב, משמשים לתמיכה טכנית היא עדות להצלחה, ואינה משנה את עיסוקה העיקרי שהוא ייצור תוכנה.
בנוגע לדוחות הכספיים, הושפטת סברה שאם ניתן לקבוע את עיקר עיסוקה של החברה ללא דו"חות אלו, הרי שאין בהם כל צורך, מה גם שהחברה העידה רואה חשבון מטעמה שסיפר על התפלגות ההכנסות.
השופטת הוסיפה כי הגדרת המערערת "כבית תוכנה" תואמת את תכלית החוק שהיא עידוד התעשייה.
בשל ייחודיותה של הסוגיה ומורכבותה, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
- ב"כ המערערת: עו"ד רפאל סופרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד ענבל בשן
עו"ד רן הירש
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין